קידושין מלווה להוצאה ניתנה (2 צופים)

צריך ביאור · יום שלישי בשעה 21:41

בגמ' קידושין דף מז. מבואר שהמקדש במלווה אינה מקודשת משום שמלווה להוצאה ניתנה והנה יל"ע במחלוקת האם מלווה להוצאה ניתנה או לא במה הם נחלקו ומה כל מ"ד סבר בהגדרה של הלוואה?

הצעיר שבחבורה · יום שלישי בשעה 23:48

כמדו' שיש דברים בזה בתוס' הר"י על הדף

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 23:51

צריך ביאור אמר:
הנה יל"ע במחלוקת האם מלווה להוצאה ניתנה או לא במה הם נחלקו

ברש''י מבואר דהנידון אם צריך להשאיר נגדו תמיד חפץ בעין כגון להעמידו בעיסקא, או לא

הצעיר שבחבורה · יום רביעי בשעה 07:35

רשב"א (ה קסב)

לא עוד, אלא אפילו אם בא לחזור בלא שום טענת אונס, רשאי. שהרי אפילו במלוה את חבירו ונתן לו מעות, ובא המלוה לחזור בו, איכא מ"ד בקידושין בפרק האיש מקדש (מ"ד ע"א), שיכול המלוה לחזור בו קודם שיוציא הלוה את המעות. דתניא התם (גמ' התקדשי לי בתמרה): האומר לאשה: התקדשי לי בפיקדון שיש לי בידך, והלכה ומצאתו שנגנב או נאבד, אם נשתייר ממנו שוה פרוטה, מקודשת. ר"ש בן אלעזר משום ר"מ: מלוה הרי היא כפיקדון. ואסיקנא בגמרא, דבמלוה ברשות בעלים לחזרה, קמפלגי. מ"ס מלוה ברשות לוה קיימא ואי בעי למיהדר מלוה לא מצי מיהדר כלומר אף על פי שהמעות ביד הלוה שלא הוציאם עדיין. ומ"ס (ומר סבר) מלוה ברשות בעלים קאי, ואי בעי למיהדר מצי הדר, כל זמן שלא הוציאם הלוה. אלמא: לכ"ע כל שלא קבל הלוה אחריות המעות, יכול לחזור בו, שלא להלותם לו. דלא נחלקו, אלא כשקבל כבר הלוה המעות, ואפ"ה קסבר ר"ש בן אלעזר, שהוא יכול לחזור בו, וחייב הלוה להחזיר לו מעותיו. ועד כאן לא פליגי תנא קמא, אלא משום דנמסרו ללוה להוצאה, דמלוה להוצאה ניתנה.

הצעיר שבחבורה · יום רביעי בשעה 08:03

אוהב ספר אמר:
ברש''י מבואר דהנידון אם צריך להשאיר נגדו תמיד חפץ בעין כגון להעמידו בעיסקא, או לא

וביאור הדברים צ"ל דמלוה שכירות המעות היא, ולכך צריך שיתקיימו המעות בעין

אוהב ספר · יום רביעי בשעה 10:21

הצעיר שבחבורה אמר:
וביאור הדברים צ"ל דמלוה שכירות המעות היא

קשה לומר כן, דא''כ איך יכול כלל להוציאו, אלא כיון דיש כנגדו חוב שחייב לו כך הם משפטי החובות דבעי' שישאר כנגדו משהו ויש בזה אריכות גדולה ואכמ''ל

אוהב ספר · יום רביעי בשעה 10:22

הצעיר שבחבורה אמר:
רשב"א (ה קסב)

מה אתה רואה שם?

הצעיר שבחבורה · יום רביעי בשעה 12:06

אוהב ספר אמר:
מה אתה רואה שם?

כותב במפורש, שהמחלוקת היא קודם שהוציאם, האם להוצאה נתנה, וכבר המעות של הלוה, או לאו להוצאה ניתנה, וקודם שהוציא המעות אינם לגמרי שלו ויכול המלוה לחזור בו.

הרב מרודוש · יום רביעי בשעה 12:57

הצעיר שבחבורה אמר:
כותב במפורש, שהמחלוקת היא קודם שהוציאם, האם להוצאה נתנה, וכבר המעות של הלוה, או לאו להוצאה ניתנה, וקודם שהוציא המעות אינם לגמרי שלו ויכול המלוה לחזור בו.

וכן משמע ברש"י ב"מ ד. בר' חייא בתרייתא שם

אוהב ספר · יום רביעי בשעה 15:34

הצעיר שבחבורה אמר:
כותב במפורש, שהמחלוקת היא קודם שהוציאם, האם להוצאה נתנה, וכבר המעות של הלוה, או לאו להוצאה ניתנה, וקודם שהוציא המעות אינם לגמרי שלו ויכול המלוה לחזור בו.

לכאו' כוונתו כיון שהוא עדיין לא הוציא יש עדיין זכויות למלוה בכסף כיון שגם אחרי ההוצאה לא ניתן להוציא לגמרי, ולא שזה שכירות

הצעיר שבחבורה · יום רביעי בשעה 15:35

אוהב ספר אמר:
לכאו' כוונתו כיון שהוא עדיין לא הוציא יש עדיין זכויות למלוה בכסף כיון שגם אחרי ההוצאה לא ניתן להוציא לגמרי, ולא שזה שכירות

שכירות המעות, נלקח מדברי הרשב"א במקו"א, לגבי ריבית

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:18

הצעיר שבחבורה אמר:
כותב במפורש, שהמחלוקת היא קודם שהוציאם, האם להוצאה נתנה, וכבר המעות של הלוה, או לאו להוצאה ניתנה, וקודם שהוציא המעות אינם לגמרי שלו ויכול המלוה לחזור בו.

מה ההגדרה של הבעלות של המלוה במעות כל זמן שהלוה עדיין לא השתמש והוציא את הכסף?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:20

צריך ביאור אמר:
מה ההגדרה של הבעלות של המלוה במעות כל זמן שהלוה עדיין לא השתמש והוציא את הכסף?

בפשטות בעלות עם נתינת זכות ללוה להעמידם בעיסקא

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:22

אוהב ספר אמר:
בפשטות בעלות עם נתינת זכות ללוה להעמידם בעיסקא

איזה שמושים הבעלות הזאת נותנת לו מלבד מה שהוא יכול לחזור בו שלכאורה לפי האמור הזכות חזרה לא נובעת מעצם בעלות המלוה על המעות אלא מזכות אחרת שניתנה לו?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:24

צריך ביאור אמר:
לכאורה לפי האמור הזכות חזרה לא נובעת מעצם בעלות המלוה על המעות אלא מזכות אחרת שניתנה לו?

איפה ככה ראית?
כתוב שהוא יכול לקדש עם הכסף

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:30

אוהב ספר אמר:
איפה ככה ראית?
כתוב שהוא יכול לקדש עם הכסף

לא ראיתי את זה אבל מה המשמעות של הבעלות אם היא לא יכולה להביא לו ולא מעמידה לו שימושים אליו אלא רק יכולת חזרה וחזרה זה לא שימוש בחפץ

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:31

צריך ביאור אמר:
אבל מה המשמעות של הבעלות אם היא לא יכולה להביא לו ולא מעמידה לו שימושים אליו אלא רק יכולת חזרה

הבעלות היא בעלות גם ללא משמעות. אלא שאם אין משמעות יש לדון שלא מוגדר בעלים, ולזה ברור שזכות חזרה מועילה

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:37

אוהב ספר אמר:
הבעלות היא בעלות גם ללא משמעות. אלא שאם אין משמעות יש לדון שלא מוגדר בעלים, ולזה ברור שזכות חזרה מועילה

אני לא אומר שהבעלות תפקע אלא אני רק שואל מה התוכן של אותה בעלות שכן קיימת?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:38

צריך ביאור אמר:
אני לא אומר שהבעלות תפקע אלא אני רק שואל מה התוכן של אותה בעלות שכן קיימת?

זה שהוא יכול לחזור בו.
ואם היה בעלים גמור ובעצמך אתה אומר שאין סיבה שהיא תפקע הגם שרוב זכויותיו פקעו, אז מה הבעיה?

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:40

אוהב ספר אמר:
זה שהוא יכול לחזור בו.
ואם היה בעלים גמור ובעצמך אתה אומר שאין סיבה שהיא תפקע הגם שרוב זכויותיו פקעו, אז מה הבעיה?

שוב פעם אני חוזר על מה שאמרתי זה שהוא יכול לחזור זה זכות שמהוה סיבה לזה שהבעלות לא תפקע אבל לא יכול להיות שזה כל התוכן של הבעלות כי זכות חזרה זה זכות שנובעת מכח הבעלות וזה לא הבעלות עצמה

קידושין מלווה להוצאה ניתנה (2 צופים)

משתמש רגיל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש ותיק

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים