קידושין מלווה להוצאה ניתנה (2 צופים)

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:42

צריך ביאור אמר:
שוב פעם אני חוזר על מה שאמרתי זה שהוא יכול לחזור זה זכות שמהוה סיבה לזה שהבעלות לא תפקע אבל לא יכול להיות שזה כל התוכן של הבעלות כי זכות חזרה זה זכות שנובעת מכח הבעלות וזה לא הבעלות עצמה

כיון שאין סיבה שהבעלות תיפקע אז אם באמת אין שום שימושים , מה הבעיה?
מה אתה רוצה שיהיה? הרי אין סיבה שהבעלות תיפקע

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:43

אוהב ספר אמר:
כיון שאין סיבה שהבעלות תיפקע אז אם באמת אין שום שימושים , מה הבעיה?
מה אתה רוצה שיהיה? הרי אין סיבה שהבעלות תיפקע

אז יוצא לפי הנ"ל שקיימת מציאות של בעלות בלי שימושים

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:43

צריך ביאור אמר:
אז יוצא לפי הנ"ל שקיימת מציאות של בעלות בלי שימושים

נכון. יש הכרח שאינו כן?
ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:45

אוהב ספר אמר:
נכון. יש הכרח שאינו כן?
ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

יש הכרח לא כך מזוטו של ים שהסיבה שהבעלות פוקעת גם בעומד וצווח זה מכיון שהבעלות כבר אינה מעמידה לבעלים על החפץ שימושים

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:46

אוהב ספר אמר:
ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

לדעתי זה סברא

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:47

צריך ביאור אמר:
יש הכרח לא כך מזוטו של ים שהסיבה שהבעלות פוקעת גם בעומד וצווח זה מכיון שהבעלות כבר אינה מעמידה לבעלים על החפץ שימושים

זוטו של ים זה חיסרון בגוף החפץ שלא שייך בו בעלות כיון דאבודה ממנו ומכל אדם, ואין ראיה לכאן

צריך ביאור אמר:
לדעתי זה סברא

שמא, וניתן רשות לבעל הדין לחלוק

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:50

אוהב ספר אמר:
זוטו של ים זה חיסרון בגוף החפץ שלא שייך בו בעלות כיון דאבודה ממנו ומכל אדם, ואין ראיה לכאן

לדעתי זוטו של ים זה חיסרון ביחס שבין האדם לחפץ

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:51

אוהב ספר אמר:
שמא, וניתן רשות לבעל הדין לחלוק

אני מכבד כל דעה באשר היא

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:51

צריך ביאור אמר:
לדעתי זוטו של ים זה חיסרון ביחס שבין האדם לחפץ

הפשטות אינה כך,
כמדומה שיש בעניין זה בחידושי מרן רי''ז הלוי

צריך ביאור · יום חמישי בשעה 00:52

אוהב ספר אמר:
כמדומה שיש בעניין זה בחידושי מרן רי''ז הלוי

היכן? בסוגיא של בתר מעיקרא?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 00:54

צריך ביאור אמר:
היכן? בסוגיא של בתר מעיקרא?

אכן
לא יודע אם קשור ממש לנידונינו עכשיו

עוזי ומגני · יום חמישי בשעה 07:13

צריך ביאור אמר:
לא ראיתי את זה אבל מה המשמעות של הבעלות אם היא לא יכולה להביא לו ולא מעמידה לו שימושים אליו אלא רק יכולת חזרה וחזרה זה לא שימוש בחפץ

בעלות על ממון היא בעלות יחודית, שבכל חפץ יש מלא שימושים, כל חפץ אפשר להשתמש בו כמה וכמה פעמים,
מטבע א"א להשתמש בו יותר מפעם אחת, שהרי השימוש שלו הוא במה שהוא ניתן להוצאה, והוצאה הינו שיוצא מרשותו, וא"כ נמצא שיש לו רק שימוש אחד.
וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,
וא"כ אפשר שכל זמן שלא הוציא המעות, שניהם בעלים על אותו שימוש, ששניהן יכולים להוציאה, הקודם מביניהם ובזה הוא בעלים ,

עוזי ומגני · יום חמישי בשעה 08:19

עוזי ומגני אמר:
בעלות על ממון היא בעלות יחודית, שבכל חפץ יש מלא שימושים, כל חפץ אפשר להשתמש בו כמה וכמה פעמים,
מטבע א"א להשתמש בו יותר מפעם אחת, שהרי השימוש שלו הוא במה שהוא ניתן להוצאה, והוצאה הינו שיוצא מרשותו, וא"כ נמצא שיש לו רק שימוש אחד.
וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,
וא"כ אפשר שכל זמן שלא הוציא המעות, שניהם בעלים על אותו שימוש, ששניהן יכולים להוציאה, הקודם מביניהם ובזה הוא בעלים ,

השורה האחרונה לא נכתבה באופן מדויק, אכתוב אותה שוב.
וא"כ אפשר לישב, שכ"ז שלא הוציא המעות כיון שיש כאן התמדדות על שמוש אחד בלבד, א"כ בעלות אחד היא סתירה לבעלות השני, ונמצא שאם יכול לחזור בו, הלווה לא בעלים מעולם, שאין לו כל שימוש בחפץ, וא"כ המלווה הוא בעלים מושלם.
משא"כ בכל בעלות על חפצים, שגם אי נימא שיוכל לחזור בו, מ"מ כ"ז שלא חזר בו וודאי הוא בעלים, שעכשיו יכול להשתמש והשימוש הזה הוא לא סותר את החזרה שאח"כ.

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 14:19

עוזי ומגני אמר:
וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,

מצאנו מי שביאר כזאת?

היושב בישיבה · יום חמישי בשעה 14:44

צריך ביאור אמר:
בגמ' קידושין דף מז. מבואר שהמקדש במלווה אינה מקודשת משום שמלווה להוצאה ניתנה והנה יל"ע במחלוקת האם מלווה להוצאה ניתנה או לא במה הם נחלקו ומה כל מ"ד סבר בהגדרה של הלוואה

לדינא פליגי אי קודם שהוציא המעות חשיבי של המלווה או של הלווה, ויסוד פלוגתתם הוא אי כשמלווה אדם מעות לחבירו מלווה לו גוף המעות, וההוצאה היא רק סיבה למה הלווה רוצה את המעות, או דלמא שיסוד ההלוואה הוא להוצאה

עוזי ומגני · יום חמישי בשעה 14:50

אוהב ספר אמר:
מצאנו מי שביאר כזאת?

מקום הניחו לי להתגדר...
אבל כמדומני שראיתי כסברא זו בימי חורפי בספר נתיבות שלום על ריבית [די בהתחלה בענין החילוק בין שכירות להלוואה]

קידושין מלווה להוצאה ניתנה (2 צופים)

אוהב ספר

משתמש מוביל

צריך ביאור

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

צריך ביאור

משתמש רגיל

צריך ביאור

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

צריך ביאור

משתמש רגיל

צריך ביאור

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

צריך ביאור

משתמש רגיל

אוהב ספר

משתמש מוביל

עוזי ומגני

משתמש ותיק

עוזי ומגני

משתמש ותיק

אוהב ספר

משתמש מוביל

היושב בישיבה

משתמש רגיל

עוזי ומגני

משתמש ותיק

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים