מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק

[למדן צעיר]

יהודי שאל פעם שאל את ר' דוד האם עדיף למהר בתפילה כדי שלא להכשיל את הרבים באיסור של עובר לפני המתפלל? השיב לו ר' דוד מי אמר שצריך להאריך בתפילה יותר ממה שכתוב בסידור?

 

[למדן צעיר]

בשיעור על דין הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, ביקש הגרא"י מאחד התלמידים שיביא לו רמב"ם, והביא לו רמב"ם שופטים (הלכות סנהדרין)
אמר לו הגרא"י אילו הייתה זו הלכה ומורין כן היית צודק, אבל מכיוון שזו הלכה ואין מורין כן הבא רמב"ם קדושה (איסורי ביאה)...

 

[למדן צעיר]

ר' חיים בן הגרי"ז הייתה תקופה שהיה מתגלח, ושאלוהו כמה בחורים שאהבו לקנטרו בדברים, כיצד הוא מתגלח והלא אביו הגרי"ז לא גילח זקנו?
והשיבם, מי אמר שכל דבר צריך להיות כמו האבא, אולי צריך להיות כמו האמא...

 

[ב"מ]

מפי השמועה, איני יודע אם המעשה מדוייק, אם מישהו יכול לאשר או להכחיש

שמעתי שפעם חיים סולובייציק (בן הגרי"ז) רדף אחרי אחיו הגרי"ד עם סכין מסביב לשלחן (כפה"נ עקב המעשה שראה נאצי רודף אחרי אמו עם גרזן, ומפי השמועה זה מה שהשפיע עליו), והגרי"ד חילץ ממנו את הסכין.
חיים תבע את אחיו לדין אצל אביהם הגרי"ז, וכדי להפיס את דעתו של חיים הגרי"ז עשה כעין דין תורה, שאל הגרי"ז את הגרי"ד למה לקחת ממנו את הסכין, ואמר הגרי"ד הרי הוא רודף והדבר ברור שהייתי צריך לקחת את הסכין, ופנה הגרי"ז לחיים ואמר, הרי הוא צודק. ואמר חיים, איה"נ, אבל זה מצדיק שיקח את הברזל של הסכין, אבל למה הוא לקח גם את הכת מעץ.

 

[אך טוב וחסד]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

 

[עץ החיים]

אינני זוכר על מי
שאמר על המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהראו לו ערימת ספרים וא''ל שאת זה יכל לעשות במקום הסנדלרות,
שיש אנשים שיבאו ללמעלה עם ערימת ספרים, ויראו להם ערימת נעלים ויאמרו את זה יכלתם לעשות...

 

[ב"מ]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

לחץ כדי לכווץ...

היה זה הגרי"ז ששאל את ילדיו, ושאל את בנו ר"מ זצ"ל, בנוסח "אם מוזגים כשהכוס הפוך למה הכוס לא יתמלא" והשיב הילד כיון "שיישפך", ואביו אמר לו, "לא נכון", ושאלו שוב למה לא יתמלא, ואמר "יישפך", וחזר הגרי"ז ואמר לא נכון, וכששאלו בשלישית כעת הרהר הפעוט, והשיב זה לא יתמלא כיון שזה "שלא ייכנס", וע"ז אמר הגרי"ז "נכון".
ולתלמידיו שהיו שם אמר הגרי"ז שאם כי בכוס אין נפק"מ בין "יישפך" או "לא ייכנס", אבל ברשב"א יש חילוק גדול בין "נשפך" ו"לא נכנס".

 

[ב"מ]

מה שמזכיר, פעם שאלו את הגרמ"ד זצ"ל האם יש לו עט, ואמר שיש לו אבל זה לא עובד.
הגרי"ז שמע את תשובתו ואמר לבנו, היית יכול לומר שיש לך מטאטא.
(דהיינו שברי כלים אינו דין בטומאה וטהרה גרידא, אלא ביטול שם הכלי כשנשבר זה ההגדרה של הדבר, ועט שאינו עובד, אינו יותר עט ממטאטא. וזה אמת גמור לומר שאין לו עט, ולומר שיש עט שאינו עובד זה סתירה מיניה וביה)

 

[ב"מ]

וכעת למעשה נחמד שאינו ידוע לרבים.
אחד מחבריו של אחד מבני הראש ישיבה העיר על הגיית האות "ע" שפעמים נשמע כעין צליל פעמון שיש בו "ענג", והקניט בחביבות לבנו של הראש ישיבה, דלפי הגייה זו קשה טובא, למה צריך להוסיף בתיבת "למען" (ירבו ימיכם), שיש בו גם "ע" ותיכף אחריו יש גם "ן", ולמה צריך את האות "ן" הרי בלא"ה אות זו נכלל ב"ע" הקודם לו.
ובהכרח דצ"ל דהתם הוי לאפוקי האות "ג", ובתיבה זו צריך לקרוא "למען" בלי האות "ג".

(אם כי יש לפלפל דאולי יש לקרוא למענגן)

ועוד מעשה בראש חודש, באחד שביקש לדבר עם הגרא"י שליט"א אחרי התפילה, ואמר לר"י שליט"א "נדבר אחרי שחרית" (נאך שחרית), ותיכף תיקנו הראש ישיבה, "נאך מוסף".
זה לא הברקה של גאונות, כמו קלאסיקה טבעית של דיוק, כל אחד היה מבין שזה הכוונה, אבל פשוט לא מדברים מדוייק, ואילו בבית הגדול הזה האימון של הדיבור המדוייק הוא להפליא, וזה תולדה של דיוק השכל. וכמו שאם חסר בהסברא חסר בהבנה כשחסר בדיוק בדיבור חסר בדיוק המחשבה.

 

[חכמה לחכימין]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

לחץ כדי לכווץ...

המתרגם תירגם- למדן- קורמער????

 

[אך טוב וחסד]

המתרגם תירגם- למדן- קורמער????

לחץ כדי לכווץ...

הערה זו מלמדת שאתה מתנגד לשיטת הגר"ח הלוי?

 

[חכמה לחכימין]

הערה זו מלמדת שאתה מתנגד לשיטת הגר"ח הלוי?

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא, אדרבה אני מתנגד חריף לסילוף השיטה

 

[מנורה בדרום]

אינני זוכר על מי
שאמר על המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהראו לו ערימת ספרים וא''ל שאת זה יכל לעשות במקום הסנדלרות,
שיש אנשים שיבאו ללמעלה עם ערימת ספרים, ויראו להם ערימת נעלים ויאמרו את זה יכלתם לעשות...

לחץ כדי לכווץ...

אני זוכר על מי ולכן לא אכתוב,
בזיון כבוד התורה, ואכמ"ל.

 

[מרכז]

ראיתי בימים האחרונים, שפעם הגיעו לסוכותו של הגרי"ז להקבלת פני רבו, וראוהו שותה מים מחוץ לסוכה, כאשר שאלו לפשר הדבר, ענה להם שכתוב בשו"ע (תרל"ט ס"ב) "והמחמיר שלא ישתה אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה", ואמר הבריסק רב: "ואני אינני מחמיר". והטעם לזה ביאר נכדו הגרא“י הלוי שליט“א שכל עבודתו של הרב מבריסק היתה בדבר אחד, לעשות מה שהקב“ה “מחייב“ כעת לעשות, ולא לעבור על מה “שאסור לעשות“, ובזה היו טרדותיו וחששותיו וחומרותיו כל ימיו, ולא הכניס מקום לעוד דברים.

 

[יאשע בער]

ראיתי בימים האחרונים, שפעם הגיעו לסוכותו של הגרי"ז להקבלת פני רבו, וראוהו שותה מים מחוץ לסוכה, כאשר שאלו לפשר הדבר, ענה להם שכתוב בשו"ע (תרל"ט ס"ב) "והמחמיר שלא ישתה אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה", ואמר הבריסק רב: "ואני אינני מחמיר". והטעם לזה ביאר נכדו הגרא“י הלוי שליט“א שכל עבודתו של הרב מבריסק היתה בדבר אחד, לעשות מה שהקב“ה “מחייב“ כעת לעשות, ולא לעבור על מה “שאסור לעשות“, ובזה היו טרדותיו וחששותיו וחומרותיו כל ימיו, ולא הכניס מקום לעוד דברים.

לחץ כדי לכווץ...

פעם ביארתי בזה בדרך צחות, שריחם הגרי"ז על ממשיכי דרכו וידע שאם הוא לא ישתה מים מחוץ לסוכה - באיזה שהוא שלב כבר לא יבלעו את הרוק מחוץ לסוכה, ולכן שתה מחוץ לסוכה.

לגוש"ע - שמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהמעשה לא היה ולא נברא, ואביו שהיה נוכח במקום סיפר שהמעשה היה אחרת לגמרי, היה אחד שישן בסוכה שם והגרי"ז הסתפק אם להיכנס ולשתות שם מים [ואז ההוא יתעורר] או שלשתות מחוץ לסוכה ולא להעיור, והכריע שלא מחמירים על חשבון אחרים ועדיף לא להעירו ולשתות מחוץ לסוכה.

 

[מרכז]

פעם ביארתי בזה בדרך צחות, שריחם הגרי"ז על ממשיכי דרכו וידע שאם הוא לא ישתה מים מחוץ לסוכה - באיזה שהוא שלב כבר לא יבלעו את הרוק מחוץ לסוכה, ולכן שתה מחוץ לסוכה.

לגוש"ע - שמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהמעשה לא היה ולא נברא, ואביו שהיה נוכח במקום סיפר שהמעשה היה אחרת לגמרי, היה אחד שישן בסוכה שם והגרי"ז הסתפק אם להיכנס ולשתות שם מים [ואז ההוא יתעורר] או שלשתות מחוץ לסוכה ולא להעיור, והכריע שלא מחמירים על חשבון אחרים ועדיף לא להעירו ולשתות מחוץ לסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

אולי היו שני סיפורים... בכל מקרה המסר נחמד (גם של הסיפור הראשון)

 

[חד מבתראי]

מה שמזכיר, פעם שאלו את הגרמ"ד זצ"ל האם יש לו עט, ואמר שיש לו אבל זה לא עובד.
הגרי"ז שמע את תשובתו ואמר לבנו, היית יכול לומר שיש לך מטאטא.
(דהיינו שברי כלים אינו דין בטומאה וטהרה גרידא, אלא ביטול שם הכלי כשנשבר זה ההגדרה של הדבר, ועט שאינו עובד, אינו יותר עט ממטאטא. וזה אמת גמור לומר שאין לו עט, ולומר שיש עט שאינו עובד זה סתירה מיניה וביה)

לחץ כדי לכווץ...

כך סיפר הגרי"ז, אבל זילברשטיין.. שארע לו עם החזו"א.
(שאמר "גם לי יש בביתי מטאטא שאיננו כותב, ועט שאיננו כוב הריהו כמטאטא").
ולדעתי נס שזה לא היה הגרי"ז סוולאוויצ'יק, כי אז היינו שומעים שיעור "אי מהני להניח עט שאינו כותב ליד הנר חנוכה"..

 

[פרטי]

פעם ביארתי בזה בדרך צחות, שריחם הגרי"ז על ממשיכי דרכו וידע שאם הוא לא ישתה מים מחוץ לסוכה - באיזה שהוא שלב כבר לא יבלעו את הרוק מחוץ לסוכה, ולכן שתה מחוץ לסוכה.

לגוש"ע - שמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהמעשה לא היה ולא נברא, ואביו שהיה נוכח במקום סיפר שהמעשה היה אחרת לגמרי, היה אחד שישן בסוכה שם והגרי"ז הסתפק אם להיכנס ולשתות שם מים [ואז ההוא יתעורר] או שלשתות מחוץ לסוכה ולא להעיור, והכריע שלא מחמירים על חשבון אחרים ועדיף לא להעירו ולשתות מחוץ לסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי באוזני מרבינו מרן הגרד"ל שליט"א שפעם שתה מרן הגרי"ז חוץ לסוכה והעיר לו חסיד אחד ובא ליכנס לסוכה ואמר לו אביו שלא יכנס[שלא יחשבו שזה מעיקר הדין] ואמר מרן הגרד"ל שמסתמא זה סיפור אמיתי שאין סיבה להמציא כזה סיפור

 

[פרטי]

ולצורך דיוק הסיפור (בבריסק מקפידים ע"כ... פעם שמעתי שני יששים מבריסק ת"חים עצומים שמתכוחים בשיא הלהט באיזה עמוד בספק הסיפור כתוב.... )
בתקפה שבנו חיים למד בסלבודקא הוא סיפר לו שבשיחה של הר"א שר זצ"ל הוא דיבר על גודל מעלת עשיו ותוך כדי דבריו יצא לו ביטוי מהפה 'דודי עשו'
ענה הגרי"ז 'זכותו תגן עליו ועל ישיבתו' ...

לחץ כדי לכווץ...

באותו ענין שאלו שא"כ מדוע בכתה לאה שהיו עיניה רכות ותירצו שבכתה כי לא רצתה חתן סלבודקער