מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק. (1 צופה)

[יאשע בער]

השמצה בעלמא
נוכחתי בכמה שמחות בר מצוה שערכו נכדי הרב מבריסק, ולא מיניה ולא מקצתיה.
וכמדו' שהנכון יותר בסיפור הנ"ל הוא שהרבה מדרשות בר המצוה הם מתוך הספר "חידושי רבנו חיים הלוי".

לחץ כדי לכווץ...

אגב, זה מענין, כי אם אני לא טועה ר' חיים עצמו דיבר על כך שהשאג"א זכה לכך שכל הבר מצוות יאמרו שטיקלא'ך תורה בשמו.

 

[הצעיר שבחבורה]

אגב, זה מענין, כי אם אני לא טועה ר' חיים עצמו דיבר על כך שהשאג"א זכה לכך שכל הבר מצוות יאמרו שטיקלא'ך תורה בשמו.

לחץ כדי לכווץ...

כך היה בזמנו של הגר"ח, כפי הידוע

 

[מחכה]

"חומש-שיעור" של הגרא"י, ביקורת על יתד נאמן, והעיתונים בכלל, שאותי-כצרכן קבוע של יתד- החכימני מאד...

לחץ כדי לכווץ...

ראוי לדיון בפני עצמו, מזעזע דורש בדק בית אצל כל אחד מאיתנו.

 

[עוזי ומגני]

ר' אליה ברוך פינקל שאל את ר' דוד למה לא מקבלים תלמידים לבריסק, והרי כתוב ושיננתם לבניך אלו התלמידים,
א"ל שהחיוב הוא רק לתלמיד, אבל לא למי שאינו תלמיד,
והק' לו שהרי תוס' הק' למה שמואל לא הורה בפני עלי, והרי עוד לא למד ממנו, ותי', א' שגדול הדור שאני, ב' שכיון שרצה ללמוד ממנו הוא כבר תלמיד, א"כ לתי' השני של תוס' עדין קשה,
ומיד אמר ר' וולועל בנו של ר' דוד, שגם לתי' הראשון של תוס' קשה.

 

[האיש השרוי בשמחה]

השמצה בעלמא
נוכחתי בכמה שמחות בר מצוה שערכו נכדי הרב מבריסק, ולא מיניה ולא מקצתיה.
וכמדו' שהנכון יותר בסיפור הנ"ל הוא שהרבה מדרשות בר המצוה הם מתוך הספר "חידושי רבנו חיים הלוי".

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי את זה מהגאון רי משה טוביה דינקל תלמיד בריסק

 

[חרש המדבר]

שמעתי שפעם גיחך הגרא"י על התארים ביתד נאמן, ואמר 'הגאון הגדול רבי פלוני שליט"א נסע לקבר הגאון מוילנא'.

לחץ כדי לכווץ...

הנוסח המפורסם: מניין גאונים גדולים יעלו לקברו של גאון אחד...

 

[חרש המדבר]

ידוע הוארט של ר"ח בן הגרי"ז
על הפסוק במלכים ויאמר מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
והק' הרי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, ולמה הקדים ר"ח לשבת שהיא תדיר יותר.
ותי' ש"לא חודש" היא יותר תדיר מ"לא שבת"

לחץ כדי לכווץ...

עוד אמר על מש"כ שם "ותשא את בנה ותצא", שצ"ב למה היתה צריכה להחזיק אותו בידיים, ומבואר שחולה שמת וקם לתחיה לא נתרפא מחוליו, ולכן היתה צריכה לשאת אותו בידיה. ואמר כן על ישיבה מסויימת שלפני השואה היתה חולה (דהיינו חלשה), ובשואה מתה, ואמנם בארץ קמה לתחיה אך נשארה חולה. [ואחר זמן מצאתי שזו גמרא מפורשת בפסחים (סח.) רבא רמי כתיב (דברים לב, לט) אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא השתא אחויי מחיי מרפא לא כל שכן אלא אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה כמו שמחצתי ואני ארפא ת"ר אני אמית ואחיה יכול מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מכה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא: וברש"י מיתה באחד וחיים באחד - אני ממית את המתים ואני מחיה וזן את החיים: הכי גרסינן דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שאני מחצתי אני ארפא. שכדרך שהן מתים חגרים סומים אלמים כך הן חיין במומן ואחר כך מתרפאים כדכתיב אז ידלג כאיל פסח (ישעיהו לה):].

 

[יהודי חושב]

מספרים על ר' חיים בן הגרי"ז שבישיבה שלמד שם היה משגיח שהיה מעיר את הבחורים כל בוקר לתפילה, וזה חרה לבחורים מאוד.

יום אחד ניגש אליו חיים ושאל אותו: הרי אומרים בתפילה כול יום תצילנו היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומחבר רע ומפגע רע' - למה מזכירים גם 'תצילנו היום' וגם 'בכל יום'? הרי בין כך כל יום אומרים את זה!"


ענה חיים: "לפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה."

 

[ארצישראל]

פעם ניגש לרבינו הגראי"ס בחור בתחילת זמן חורף, ואמר לו שהוא רוצה לחזור לחו"ל, ללמוד שם חודש וחצי, אח"ז להתחיל שידוכים, אחרי חודש חודשים להתארס, חודשיים עד החתונה, חתונה, שבע ברכות, חודש חודשים ללמוד ליד הבית, ואז כבר באלול יחזור לישיבה, אמר לו הגראי"ס שעצתו שיצא לחו"ל עוד יומיים ככה הברית לא תחול בשבת...............

לחץ כדי לכווץ...

המעשה הזה מובא בספרים על ר אלה לפיאן