מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק. (3 צופים)

[היושב בישיבה]

פעם אמרו לגרא"י שעצרו ל"ע איזה בת ישראל, אסירת עולם התורה (בעלת תשובה) וכו' וכו' וענה להם במשל: פעם היו זוג כפריים בורים ושכלים לפני פסח חזר הבעל מבית הכנסת ואמר ששמע שבפסח בליל הסדר אליהו הנביא מגיע, האשה התרגשה מאוד בליל הסדר הריצו הכל הגיע הזמן פתחו את הדלת וחיכו עברו כמה דקות והפרה ראתה שהדלת פתוחה ונכנסה ישר קפצו עליה חיבקו אותה נשקו אותה... אמר להם אתם בטוחים גיוס גיוס עד שבסוף עוצרים משהו אתם קופצים עליו...

 

[ישיבישער]

מספרים שפ"א ראה מודעה המודיעה על בואו של אדמו"ר מסוים, וכמובן היה כתוב 'כבוד קדושת', זאגטער קדושת הגוף איך וויס נישט אבער קדושת דמים חאצ'יק איז דא

 

[איש האשכולות]

בריסקע´ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע´ר כבריסקע´ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל , וכי מה איתך קריינדל?, הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינין , וצריך להחמיר במצווה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו!, נו, אומר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחילה לקרקר הקיבה.
אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, זה מצוות פיקוח נפש, ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה, אומר לה בעלה הבריסקע´ר, קריינדלע´, וייבער דארפען נישט מחמיר זיי [נשים לא צריכות להחמיר]...

לחץ כדי לכווץ...

 

[ישיבישער]

כשהגר"ח היה ילד, חברו בא לפני הביה"ל ואמר לו שחיים היכה אותו. קרא אביו ושאלו למה הכהו, ואמר לו שחברו התחיל. ושאל הביה"ל את חברו אם הוא צודק וענה חברו אני נתתי לו סתירה אחת והוא החזיר לי שתים. ושאל אביו את הגר"ח מדוע? והשיב לו: אחד החזרתי לו על הסתירה שנתן לי והשני זה על זה שהוא נתן לי סתם, והייתי צריך לתת לו סתם.
וטען הגרש"מ דיסקין שעדיין ר' חיים לא החזיר לו, כי חברו נתן לו סתם והוא נתן לחברו סתם כי חברו הרביץ לו סתם...
וכשאמרו זאת להגרא"י שליט"א אמר אז הגרש"מ יותר חכם מילד בן 5

כשבאו לרא''י שיצא נגד הרכבת הקלה והתחילו לומר לו כמה זה חמור ושאל מה ההבדל בין רכבת לאוטובוס ואמרו לו כל מיני הסברים ואמר הגרא''י אם עד היום היה רכבת והיו עושים אוטובוסים היו עושים ג''כ הפגנות והיו באים ואומרים אוטובוס פרצה גדולהוכו'...

מעשה שלא היה.
שאלו בבית בריסק מה טעם נבראו הישראלים והלוויים עם אצבע קמיצה - מה צורך להם בזה.
הגר"ח תי' דאל"כ יהא פסול 'אצבע יתירה' בכהנים.
הגרי"ז תי' דבעי' בקמיצה 'כדקמצי אינשי'.
הגרי"ד תי' דנפק"מ בפנחס שהיה ישראל ונתכהן.
והגרא"י תי' דאי"צ לפינחס דהא אהרן נמי ישראל היה ונתכהן.
וד"ל.

בחור רצה להתקבל לישיבת רא"י לזמן אלול והגיע אליו בתחי' חודש אב. ענה לו שמוקדם מדי להרשם.
הגיע שוב קרוב לר"ח אלול, ענה לו שכבר אין מקום.
ענה לו הבחור: באב הראש ישיבה טוען חוץ לזמנו ועכשיו חוץ למקומו, מה לעשות? נהנה רא"י והתקבל .

שוב מעשה (ע"ד הנז"ל) בבחור אמריקאי שהתקבל לישיבת בריסק, ובא להתלונן לפני הגרא"י:
'לישון - אני יושן בדירה ששכרתי עם חברים,
לאכול - אני אוכל במסעדות למיניהם (כיום כבר ישנו 'חדר אוכל' ...)
ללמוד - אני לומד בביהמ"ד פלוני (יש 'חזקה' על כל המקומות וכו')
ולשמוע שיעור - איני מורשה עדיין לשמוע מרה"י שליט"א,
אז במה אני לומד בישיבת בריסק ... ?'
ענה לו הגרא"י: 'בזה שאינך לומד בישיבה אחרת ...'

 

[ישיבישער]

הגדרה מדויקת מבית מדרש בריסק על ההבדל בין ספק של חד בתרי [הלך אחר הרוב] לבין ספק בתערובות [ביטול ברוב]
בחד בתרי הספק הוא בקאפ [בלע"ז בראש] הספק בתערובות הוא ספק בטאפ [בלע"ז בסיר] באידיש נשמע יותר טוב כמו כל הוורטים האחרים

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות.

בענין 'אבל וחפוי ראש'
לכאו' היה צ"ל להיפך, שהרי קודם שפכה עליו את מי השופכין ורק אח"כ נפלה ומתה.
ותי' הגר"ח [כמדומני] ע"פ חילוק התוס' בין זורק חץ וזורק כלי מראש הגג, דאילו גבי כלי אמרי' דהשני שבר מנא תברא, משא"כ גבי חץ עד שלא הגיע החץ על החפץ אינו מנא תברא.
וע"כ נתאבל קודם שהגיעה ביתו לארץ דחשיבא כמנא תבירא, ו"חפוי ראש" הוה רק כשהגיע אליו.

 

[אידך גיסא]

וענה חברו אני נתתי לו סתירה

לחץ כדי לכווץ...

סטירה

 

[איש האשכולות]

יש את הווארט הידוע של הגר''ח שחצות זה לא זמן וגם מיתה זה לא חלות אלא העדר חיים מהרגע הראשון אחרי חצות, האמור במכת בכורות.

לחץ כדי לכווץ...

חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל)

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ישיבישער]

 

[אוצר הידיעות]

שוב מעשה (ע"ד הנז"ל) בבחור אמריקאי שהתקבל לישיבת בריסק, ובא להתלונן לפני הגרא"י:
'לישון - אני יושן בדירה ששכרתי עם חברים,
לאכול - אני אוכל במסעדות למיניהם (כיום כבר ישנו 'חדר אוכל' ...)
ללמוד - אני לומד בביהמ"ד פלוני (יש 'חזקה' על כל המקומות וכו')
ולשמוע שיעור - איני מורשה עדיין לשמוע מרה"י שליט"א,
אז במה אני לומד בישיבת בריסק ... ?'
ענה לו הגרא"י: 'בזה שאינך לומד בישיבה אחרת ...'

לחץ כדי לכווץ...

מעשה זה ידוע על הלומדים בישיבת פוניבז'
שבמה מתבטא מה שהם בפוניבז'?
הרי הם ישנים בבית (בני ברקים...)
אוכלים במסעדות באזור
ולומדים בבתי כנסת אחרים
וענו בכך שהולכים לשמוע את הרב ברויאר בבית מט'ס

 

[יאשע בער]

שמעתי שפעם גיחך הגרא"י על התארים ביתד נאמן, ואמר 'הגאון הגדול רבי פלוני שליט"א נסע לקבר הגאון מוילנא'.

 

[יראת ה' היא חכמה]

מעשה זה ידוע על הלומדים בישיבת פוניבז'
שבמה מתבטא מה שהם בפוניבז'?
הרי הם ישנים בבית (בני ברקים...)
אוכלים במסעדות באזור
ולומדים בבתי כנסת אחרים
וענו בכך שהולכים לשמוע את הרב ברויאר בבית מט'ס

לחץ כדי לכווץ...

מעניין לעניין באותו עניין, היה מעשה עם הגרש"ר בבחור שרצה להתקבל לישיבה ונבחן אצל הגרש"ר, ולאחר הבחינה ראה שלא מדובר על מציאה גדולה, אמנם לומר לבחור שלא הצליח במבחן לא רצה,
לכך אמר לו שאין מספיק מיטות, אמר לו הבחור אני ישן בבית,
אמר לו ר' שמואל יש עוד בעי' שאין לישי' אוכל כי חסר כסף, אמר לו הבחור, זה לא בעי' יש לי כסף ואקנה אתו אוכל,
אמר לו ר"ש אה"נ אך אין מספיק מקום בביהמ"ד, אמר לו אעמוד במעבר,
אמר לו השיעורים באידיש, ענה לו הבחור, מצוין - אני מבין היטב אידיש,
ואז אמר לו הגר"ש - עברית אתה לא מבין - אידיש אתה מבין...

 

[חיים שמעון]

ידוע הוארט של ר"ח בן הגרי"ז
על הפסוק במלכים ויאמר מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
והק' הרי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, ולמה הקדים ר"ח לשבת שהיא תדיר יותר.
ותי' ש"לא חודש" היא יותר תדיר מ"לא שבת"

 

[הרב מרודוש]

שאלו את חיים דער רב'ס (הבן של הגרי"ז), מדוע אביו לא עשה פדיון הבן מספק שמא אינו לוי.
וענה, שממה נפשך - אם אינו לוי הוא גם אינו סאלאוויצ'יק, וממילא הוא לא צריך להחמיר. ואם הוא לא צריך להחמיר - אז הוא כן סאלאוויצ'יק וכן לוי, וממילא אינו צריך לעשות פדיון הבן.

לחץ כדי לכווץ...

פעם שאל הגראי"ס תלמיד אחד לאחר פדיון בנו לכמה כהנים הלכת?
הוא הגיב מיד האם הרב עשה פדיון על הצד שהוא לא לוי...

 

[הרב מרודוש]

מסופר שכשפתח הגרר"מ מאירזהן ישיבה בשם ישיבת בריסק אמר הגרא"י כי יש שני מוכרים, א' יש לו חנות ומשו"ה תולה שלט, אחר תולה שלט ומשו"ה פותח חנות....

לחץ כדי לכווץ...

הנוסח היותר מדוייק
יש אחד שיש לו פראק רק חסר לו כפתור
ויש אחד שיש לו כפתור ורק חסר לו פראק
ותיכף יהיה גם פלאפל בריסק....

 

[חיים שמעון]

כמו"כ התבטא פעם שאביו הגרי"ז לא קיים את הברייתא בקידושין דמצוות האב על הבן.
"ללמדו אומנות" לא קיים - על אחיו רי"ד (כנראה היו לו שני ידיים שמאליות) "ללמדו תורה" - על אחיו ..... . "להשיאו אשה" - עליו. "למולו" - על אחותו ליפשא (אשת ר"מ פיינשטיין שהיתה ת"ח בזכות עצמה)

 

[האיש השרוי בשמחה]

יש וורט ידוע של ר' אברהם יהושע שהוא שאל איך עמ''י ניסה להאמין לדתן ואבירם הרי ראו מיד יש רשעים שצריכים ללכת לקחת המן ויש שמגיע עד פתח הבית אז מה הנושא וע''ז תירץ שהיה רבנים באמריקה ששלחו מכתב שלא כל מי שמגיע לו עד הבית צדיק וכו' וד''ל (בקשר לגיוס וכדו' )

 

[אחד יחיד]

פעם שאל הגראי"ס תלמיד אחד לאחר פדיון בנו לכמה כהנים הלכת?
הוא הגיב מיד האם הרב עשה פדיון על הצד שהוא לא לוי...

לחץ כדי לכווץ...

כעין זה שמעתי שהיה לו תלמיד שעשה פדיון הבן, ושאלו הגראי"ס מי היה הכהן.
כששמע את השם הגיב "נו, גם כן כהן".
שאלו התלמיד אם עשה פדיון הבן לבנו, וענה שהוא לוי.
אמר לו התלמיד "נו, גם כן לוי"...

 

[הלכות דעות]

"חומש-שיעור" של הגרא"י, ביקורת על יתד נאמן, והעיתונים בכלל, שאותי-כצרכן קבוע של יתד- החכימני מאד...

 

[האיש השרוי בשמחה]

יש דרשת בר מצווה של כל נכדי הבריסקער רוב שחוזרת על עצמה שוב ושוב ופעם אחת ראו את מרנן הגר''ח והגר''ד פינשטיין שליט''א מקשיבים בקשב רב לדרשת הבר מצווה הידועה של אחד מצאצאי בית בריסק ניגש אליהם תלמיד אחד ושאל מה הפשט הרי אתם מכירים את הדרשה כ''כ טוב אלפי פעמים מה מצאתם עוד הפעם להאזין לדרשה זו ענו הגאונים הנ'''ל אנחנו רוצים לשמוע איך הוא אומר את זה .

 

[חיים שמעון]

פעם נכנס אל רא"י אחד מתלמידי הישיבה שהיה נכדו של ר"מ מפרימישלאן וכידוע בבריסק היה להם מסורת שלא היה כזה אדמו"ר, וביקש ליכנס לשיעור, ענה לו כרגיל: אין מקום, אמר לו התלמיד: אני נכדו של ר"מ מפרימישלאן ואיני תופס בכלל מקום.