שופטים - מלך שנעשה הדיוט האם מותר לו להשתמש בשרביטו | דברים שופטים - מלך שנעשה הדיוט האם מותר לו להשתמש בשרביטו | דברים
  • פורום אוצר התורה מאחל לכל לומדי התורה: הצלחה מרובה בעבודת אלול, שיזכו לגדול בתורה, ביראה וביראת הרוממות, ולהתחיל את הזמן החדש בחשק ובשמחה - גילו ברעדה!

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
2,594
תודות
6,221
נקודות
497
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שום תשים עליך מלך (יז טו)

במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט כמבואר בירושלמי ראש השנה פ"א ה"א, האם מותר לו להשתמש בשרביט של עצמו או בכסאו. ונראה פשוט דלא שייך בזה איסור, דאע"פ שלכאורה להדיוט אסור להשתמש בשרביט של מלך גם לאחר שהמלך נעשה הדיוט, שהרי גם לאחר מיתתו אין משתמשין בשרביטו אע"פ שלאחר שמת כבר אינו מלך, מ"מ למלך עצמו אף לאחר שנעשה הדיוט לא שייך בזה איסור, דאין שייך אימה של האדם כלפי עצמו. ותדע דאם לא כן מלך שנעשה הדיוט יהיה צריך לפשוט את כל מלבושיו, ויהיה אסור בנשיו, וזה לא שמענו.

אמנם מלך שנשתמש בשרביטו של מלך אחר, דקי"ל בסנהדרין כב. דלמלך מותר להשתמש בשרביטו של המלך הקודם לו, ומהאי טעמא אבישג מותרת לשלמה עי"ש, בזה נראה שאם אח"כ נעשה הדיוט שוב נאסר להשתמש בו, דכאן בעצם הוא שרביטו של מלך אחר, אלא דכל זמן שהוא עצמו מלך אין לו איסור בזה.​
 
ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך
וכן שלמה המלך (גיטין סח:)
ואמרו (שם) וזה היה חלקי מכל עמלי, חד אמר מקלו - אולי הכוונה לשרביטו
או כלך לדרך זו מקלו ולא שרביטו
 
וכן שלמה המלך (גיטין סח:)
ואמרו (שם) וזה היה חלקי מכל עמלי, חד אמר מקלו - אולי הכוונה לשרביטו
או כלך לדרך זו מקלו ולא שרביטו
מקל נידודו שהיה מחזר על הפתחים. וכמו שנצרך לגנדו. עיין שם רש"י.
 
ומ"מ יתכן שהשתשתש בשרביט שהורגל עד כה וזה הדבר המלכותי שנשאר לו מכל מה שהיה לו במלכותו
מלבד שזה דוחק (שרביט מלוכה זה לא מקל שמיועד לנדודים) גם ציינתי מש"כ רש"י לפרש גונדו.

וז"ל: גונדו - לבושו ובביאורי טהרות דרב האי ראיתי קודו מקידה של חרס לשתות מים (סוטה דף לב):
 
א. בדוד הובא מקור במפורש
ב. בדוד זאת היתה מרידה, בשלמה נכון יותר להגדיר זאת כתאונה
ג. מבחינת העם שלמה עדיין מלך, ישב על כסאו, אלא שטעו וחשבו על אחר שהוא שלמה.

בגמ' שם שנחלקו אם חזר למלוך. חד אמר מלך הדיוט. חד אמר מלך הדיוט ומלך.
כוונת מר להוכיח מהלשון "הדיוט" שירד מדין מלכותו?
איני משוכנע שכוונת הלשון הדיוט היינו לדין מלך, אלא כלפי הסיטואציה
 
כוונת מר להוכיח מהלשון "הדיוט" שירד מדין מלכותו?
איני משוכנע שכוונת הלשון הדיוט היינו לדין מלך, אלא כלפי הסיטואציה
כך לדעתי פשטות הדברים.
וגם מרש"י שם שכתב וז"ל: מלך והדיוט - היה שלמה לא חזר שוב למלכותו:
מדוקדק שלמ"ד מלך הדיוט ומלך, הנידון אם לבסוף חזר למלכותו. אבל בשלב שהיה הדיוט ירד מדין מלכותו.
 
לכאורה ירד מגדולתו בגזירת שמים (אשמדאי היה רק שליח)
כמובן שזה היה גזירת שמים, אך מסתבר לענ"ד שאין בזה די לכך שלא יהיה עליו דין מלך, כל זמן שמבחינת העם שלמה הוא מלכם
כך לדעתי פשטות הדברים.
וגם מרש"י שם שכתב וז"ל: מלך והדיוט - היה שלמה לא חזר שוב למלכותו:
מדוקדק שלמ"ד מלך הדיוט ומלך, הנידון אם לבסוף חזר למלכותו. אבל בשלב שהיה הדיוט ירד מדין מלכותו.
ברש"י אין ראי' יותר מדברי הגמ', שמתפרשת לענ"ד על מלוכה בפועל
לדידי מסתברא שכ"ז שלא בחרו להורידו מכסאו ולהמליך אחר תחתיו עדיין מלך הוא
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון