- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,453
- נקודות
- 1,280
אכילת מצה בפסח שני
פתחנו את השיחה המיוחדת עם ר' שריה בשאלה אקטואלית על מנהג ייחודי שנהוג אצל רבים מבני ישראל: אנו עומדים כעת בערב פסח שני החל ביום א' הבעל"ט, ידוע שיש מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, רצינו לברר מה הוא המקור למנהג נפוץ זה, ומתי יש לאכול את המצה?
הגר"ש השיב לנו בענוות חן: "אכן, מנהג זה תפס מקום אצל רבים מתפוצות ישראל ובמיוחד בקהלות החסידים, וגם אני נוהג כמנהג החסידים לאכול מצה בפסח שני. ברוב המקומות נוהגים לאכול מצה בסעודת יום י"ד באייר זכר להקרבת קרבן פסח שני שהקריבו בין הערביים, אך היו מקומות שנהגו לאכול מצה בליל ט"ו, מכיוון שאז אכלו מצות ביחד עם קרבן הפסח בזמן המקדש, והיו מקומות שנהגו לאכול מצה ביום י"ד והוסיפו לאכול מצה אף בליל ט"ו.
מתי הרב נוהג לאכול את המצה?
"אני נוהג לאכול מצה בליל ט"ו שהרי אז הוי זמן אכילת פסח ולא בליל י"ד כמנהג רוב החסידים שאוכלים אז את המצה. כמנהגי נהגו רבים מגדולי ישראל בדורות שעברו, וכך מסופר על הגה"ק מהר"ם א"ש וחותנו הגה"ק רבי דוד דייטש זי"ע, אך כאמור המנהג הוא ברוב המקומות לאכול מצה ביום י"ד אייר.
האם שייך איסור בל תוסיף כשאוכלים מצה בפסח שני?
"הגה"ק בעל "כלי חמדה" זי"ע (פ' ואתחנן) מביא ששמע מה"אבני נזר" שהעיר על מנהג העולם שאוכלים מצה בפסח שני ביום, ולמה אינם אוכלים בלילה שאז היה זמן אכילת מצה אם מקריבים את הפסח, ונדחק ליישב. והנה ה"כלי חמדה" עצמו כותב ליישב את הענין, משום דבאמת יש חשש של בל תוסיף כאשר אוכל מצה באמצע השנה, אמנם שלא בזמנו בעי כוונה, ומעתה זה דוקא כשאוכל ביום, אבל בליל ט"ו שאז הוא זמנו אם אוכלים את הפסח, וידועים דברי הירושלמי שאם נבנה בית המקדש בין פסח ראשון לשני מקריבים בפסח שני, א"כ הוי ליל ט"ו בגדר זמנו ושוב לא בעי כוונה ואיכא חשש בל תוסיף, ולכן נהגו לאכול ביום י"ד שאינו בזמנו.
למעשה – אמר לנו הגר"ש: "נראה שאין מקום לחשוש לאיסור בל תוסיף באכילת מצה בפסח שני".
כאן ציינתי בפני הרב זצ"ל את מה שכותב הגה"ק ממונקאטש זי"ע טעם נחמד ונעים מדוע אוכלין ביום י"ד מצות ולא בט"ו וכותב בלשון קדשו – "הסעודה ברבים עושים רק ביום י"ד כמנהג אבוה"ק, וכן מנהג כל הצדיקים מתלמידי רבינו הבעש"ט הק' שעושים הסעודה ביום י"ד וטעמא בעי, ומעולם תמהתי על זה, הלא ביום י"ד אינו זמן אכילת הפסח עם המצה, ואם ההקרבה, הלא אינו בעוה"ר כלל בימינו שאין בית המקדש להקריב בו". הגה"ק ממונקאטש מאריך לתרץ זאת ותורף דבריו הוא, שרואים אנו שבכל חודש ניסן בעתותי קודש עד חג השבועות העיקר הוא ההתחלה וההכנה יותר מהמעשה בעצמו, כמו שנקרא חג הפסח, ובאמת אין לנו פסח בימינו בעוה"ר, וגם אז היה הקרבת הפסח רק בערב יו"ט ועם כל זה קורין אנו את החג הקדוש בעצמו על שם הפסח שהיה הכנה בערב יו"ט, ואין אנו קורין אותו חג המצות שאנו אוכלים מצות ביו"ט עצמו, וא"כ גם סעודת פסח שני אנו עושים בזמן הקרבת קרבן פסח אם כי עיקר אכילתו היתה בט"ו, כי העיקר היא ההכנה, וההתחלה היא העיקר, עכת"ד הנחמדים. (המבשר)
פתחנו את השיחה המיוחדת עם ר' שריה בשאלה אקטואלית על מנהג ייחודי שנהוג אצל רבים מבני ישראל: אנו עומדים כעת בערב פסח שני החל ביום א' הבעל"ט, ידוע שיש מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, רצינו לברר מה הוא המקור למנהג נפוץ זה, ומתי יש לאכול את המצה?
הגר"ש השיב לנו בענוות חן: "אכן, מנהג זה תפס מקום אצל רבים מתפוצות ישראל ובמיוחד בקהלות החסידים, וגם אני נוהג כמנהג החסידים לאכול מצה בפסח שני. ברוב המקומות נוהגים לאכול מצה בסעודת יום י"ד באייר זכר להקרבת קרבן פסח שני שהקריבו בין הערביים, אך היו מקומות שנהגו לאכול מצה בליל ט"ו, מכיוון שאז אכלו מצות ביחד עם קרבן הפסח בזמן המקדש, והיו מקומות שנהגו לאכול מצה ביום י"ד והוסיפו לאכול מצה אף בליל ט"ו.
מתי הרב נוהג לאכול את המצה?
"אני נוהג לאכול מצה בליל ט"ו שהרי אז הוי זמן אכילת פסח ולא בליל י"ד כמנהג רוב החסידים שאוכלים אז את המצה. כמנהגי נהגו רבים מגדולי ישראל בדורות שעברו, וכך מסופר על הגה"ק מהר"ם א"ש וחותנו הגה"ק רבי דוד דייטש זי"ע, אך כאמור המנהג הוא ברוב המקומות לאכול מצה ביום י"ד אייר.
האם שייך איסור בל תוסיף כשאוכלים מצה בפסח שני?
"הגה"ק בעל "כלי חמדה" זי"ע (פ' ואתחנן) מביא ששמע מה"אבני נזר" שהעיר על מנהג העולם שאוכלים מצה בפסח שני ביום, ולמה אינם אוכלים בלילה שאז היה זמן אכילת מצה אם מקריבים את הפסח, ונדחק ליישב. והנה ה"כלי חמדה" עצמו כותב ליישב את הענין, משום דבאמת יש חשש של בל תוסיף כאשר אוכל מצה באמצע השנה, אמנם שלא בזמנו בעי כוונה, ומעתה זה דוקא כשאוכל ביום, אבל בליל ט"ו שאז הוא זמנו אם אוכלים את הפסח, וידועים דברי הירושלמי שאם נבנה בית המקדש בין פסח ראשון לשני מקריבים בפסח שני, א"כ הוי ליל ט"ו בגדר זמנו ושוב לא בעי כוונה ואיכא חשש בל תוסיף, ולכן נהגו לאכול ביום י"ד שאינו בזמנו.
למעשה – אמר לנו הגר"ש: "נראה שאין מקום לחשוש לאיסור בל תוסיף באכילת מצה בפסח שני".
כאן ציינתי בפני הרב זצ"ל את מה שכותב הגה"ק ממונקאטש זי"ע טעם נחמד ונעים מדוע אוכלין ביום י"ד מצות ולא בט"ו וכותב בלשון קדשו – "הסעודה ברבים עושים רק ביום י"ד כמנהג אבוה"ק, וכן מנהג כל הצדיקים מתלמידי רבינו הבעש"ט הק' שעושים הסעודה ביום י"ד וטעמא בעי, ומעולם תמהתי על זה, הלא ביום י"ד אינו זמן אכילת הפסח עם המצה, ואם ההקרבה, הלא אינו בעוה"ר כלל בימינו שאין בית המקדש להקריב בו". הגה"ק ממונקאטש מאריך לתרץ זאת ותורף דבריו הוא, שרואים אנו שבכל חודש ניסן בעתותי קודש עד חג השבועות העיקר הוא ההתחלה וההכנה יותר מהמעשה בעצמו, כמו שנקרא חג הפסח, ובאמת אין לנו פסח בימינו בעוה"ר, וגם אז היה הקרבת הפסח רק בערב יו"ט ועם כל זה קורין אנו את החג הקדוש בעצמו על שם הפסח שהיה הכנה בערב יו"ט, ואין אנו קורין אותו חג המצות שאנו אוכלים מצות ביו"ט עצמו, וא"כ גם סעודת פסח שני אנו עושים בזמן הקרבת קרבן פסח אם כי עיקר אכילתו היתה בט"ו, כי העיקר היא ההכנה, וההתחלה היא העיקר, עכת"ד הנחמדים. (המבשר)