שבועות מנהג שטיחת עשבים בשבועות

[געגועים]

א] נוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה. (רמ"א או"ח סי' תצ"ד סעיף ג)
שהיו שם עשבים סביב הר סיני, כמו שכתוב: גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. (משנה ברורה)

ב] יש נוהגים בחג השבועות לפזר שושנים בבית הכנסת ומשליכים על הספר תורה בהוצאתו מן ההיכל ובחזרתו, ומחלקים לתינוקות, ויש סמך לזה ממה שמובא במסכת שבת: אמר ריב"ל מהו שכתוב לחייו כערוגת הבושם כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים. (כף החיים)

ג] מנהג ישראל תורה הוא להכין שושנת ורדים ושאר עשבי בשמים בחג השבועות וגם מעטרים בהם את התורה. (בני יששכר)

ד] ויהי בימי קציר חטים וילך ראובן וימצא דודאים בשדה, האלשיך הקדוש מביא שזה היה בערב שבועות, ולפי הרמב"ן שפירש דודאים: יאסמין, והמפרשים פרשו מיני שושנים, יבוא על נכון מנהג כל ישראל לשים שושנים בבית הכנסת בשבועות, לפי שהדודאים שהם מיני שושנים הובאו בערב שבועות. טעם אחר לפי שכשיצא הדיבור מהקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה נתמלא העולם בשמים, ולרמז זה נוהגים בבשמים ביום מתן תורה". (מדרש תלפיות ענף דודאים)​

 

[געגועים]

אמר המלקט: מקור קדום למנהג הזה אנחנו מוצאים בתרגום שני למגילת אסתר, שם מובא שהמן מספר לאחשורוש את חגי ישראל, וכך הוא אומר לו: "בחודש סיון הם עושים שני ימים טובים וקוראים אותו עצרת או חג השבועות, ובאים לבית הכנסת שלהם ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים, ואחר כך מלקטים אותם ואומרים כשם שאנו מלקטים את השושנים והתפוחים האלו כך יתלקטו בנינו מבניהם".

והנה הגמרא במסכת שבת שואלת מאחר שהתמלא העולם כולו בבשמים בדיבור הראשון, איך היה מקום בעולם לעוד בשמים שבאו בדיבור השני, ומתרצת שלאחר כל דיבור יצא רוח שפינה את הבשמים לגן עדן כדי שיוכל העולם להתמלאות שוב בבשמים, והרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע אמר דבר נפלא שלפי זה בדיבור האחרון שזה לא תחמוד נשארו הבשמים עד היום בעולם ולכן יש פחות יצר הרע באיסור לא תחמוד, ולדבריו מובן יותר מדוע אנחנו מפזרים בשבועות בשמים ומלקטים אותם לרמז על הבשמים שנשארו בדיבור האחרון ועדיין אפשר בימינו ללקטם ולהתגבר על איסור לא תחמוד.​

 

[געגועים]

יש לומר טעם אחר לשטיחת שושנים מפני שאנחנו קוראים בשבועות את מגילת רות, ורות נמשלה לשושנה כמובא בזוהר חדש ברות על הפסוק כשושנה בין החוחים: "כשושנה זו שנותנת ריח טוב כך רות שהייתה בין החוחים הם האומות נתנה ריח טוב לפני הקב"ה ונכנסה תחת כנפי השכינה".​