• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
למה קוראים לתפילת "מנחה" "מנחה" - ולא "צהריים"?
שיהיה כמו שחרית וערבית כלשון הפסוק בתהילים נ"ה "ערב ובקר וצהרים אשיחה"?
וכבר ידוע שהתפילות האבות תיקנום, ויצחק תיקן תפילת מנחה, והיה ראוי לקרות תפילת צהרים, כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה, אבל לפי שיצחק היה עולה לגבי מזבח, וראה שעולתו היה חסירה מנחה, עמד ותיקן תפלה זו שתהא מנחה לעולתו. [ספר החיים חלק ד' פרק ח']
 
למה קוראים לתפילת "מנחה" "מנחה" - ולא "צהריים"?
שיהיה כמו שחרית וערבית כלשון הפסוק בתהילים נ"ה "ערב ובקר וצהרים אשיחה"?
כיון ש"צהרים" משמעותו השעה החמישית והשישית ביום (רמב"ן שמות יב ו), ואילו תפילת מנחה הינה משש שעות ומחצה (ברכות כו:), ולדעת רבים מהאמוראים עיקר מצוותה כשהיא סמוכה ללילה (ברכות כט:).
וע"ע ברמב"ן שם באריכות בעניין חלקי היום, זמניהם ומשמעותם.
 
תוספות מסכת פסחים דף קז עמוד א
סמוך למנחה - תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון.
 
וכבר ידוע שהתפילות האבות תיקנום, ויצחק תיקן תפילת מנחה, והיה ראוי לקרות תפילת צהרים, כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה, אבל לפי שיצחק היה עולה לגבי מזבח, וראה שעולתו היה חסירה מנחה, עמד ותיקן תפלה זו שתהא מנחה לעולתו. [ספר החיים חלק ד' פרק ח']
תוספות מסכת פסחים דף קז עמוד א
סמוך למנחה - תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון.
ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא ששם "מנחה" אינו מחמת קרבן מנחה, אלא מן התרגום

על הפסוק "מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" תרגמו אונקלוס "דִּמְהַלֵּךְ בְּגִנְּתָא לִמְנַח יוֹמָא"
וכבר פרש רש"י על הפסוק " לאותו רוח שהשמש באה משם (ס"א לשם ודוק כי כן עיקר) וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והמה סרחו בעשירית (שם לח)"​
 
ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא ששם "מנחה" אינו מחמת קרבן מנחה, אלא מן התרגום

על הפסוק "מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" תרגמו אונקלוס "דִּמְהַלֵּךְ בְּגִנְּתָא לִמְנַח יוֹמָא"
וכבר פרש רש"י על הפסוק " לאותו רוח שהשמש באה משם (ס"א לשם ודוק כי כן עיקר) וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והמה סרחו בעשירית (שם לח)"​
יעויין בגליון על התוספות הנ"ל.
 
ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא ששם "מנחה" אינו מחמת קרבן מנחה, אלא מן התרגום

על הפסוק "מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" תרגמו אונקלוס "דִּמְהַלֵּךְ בְּגִנְּתָא לִמְנַח יוֹמָא"
וכבר פרש רש"י על הפסוק " לאותו רוח שהשמש באה משם (ס"א לשם ודוק כי כן עיקר) וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והמה סרחו בעשירית (שם לח)"​
אי"צ להסתפות משום שכבר כ"כ הרמב"ן בפרשת בא, וברד"ק. יעוי' במלאכת שלמה ריש פרק ערבי פסחים שהביא כמה ביאורים בענין הזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון