יושב בישיבה

משתמש חדש
gem
הודעות
16
תודות
33
נקודות
2
במשנה במכות תנן מעידים אנו שהוא בן גרושה וכו' לוקין שמונים.
ויש לחקור אם יש לאותה גרושה ב' בנים ועל ידי עדותם נמצא שהם פוסלים ב' כהנים אם לוקין שמונים. והנה אם היו מעידים על ב' כהנים שכל אחד מהם בן גרושה ודאי היו לוקין שמונים, אבל כאן הוי עדות אחת דשניהם נפסלים מכח שאמם גרושה. וצריך עיון אם בזה לוקין שמונים.
 
כמו כן כשמעידים על כהן שהוא חלל בעצם מעידים גם על בניו שהם חללים, ונראה שהעיקר הוא על עדותם ולא על היוצא ממילא מעדותם. וגם כשמעידים עליה שהיא גרושה אם היא נישאה לכהן הדיוט יש בזה איסור, הרי שכמעט בכל עדות שלהם יש פועל יוצא נוסף מלבד עדותם, ולכאורה לוקים רק על עצם עדותם ולא על היוצא.
 
כמו כן כשמעידים על כהן שהוא חלל בעצם מעידים גם על בניו שהם חללים, ונראה שהעיקר הוא על עדותם ולא על היוצא ממילא מעדותם. וגם כשמעידים עליה שהיא גרושה אם היא נישאה לכהן הדיוט יש בזה איסור, הרי שכמעט בכל עדות שלהם יש פועל יוצא נוסף מלבד עדותם, ולכאורה לוקים רק על עצם עדותם ולא על היוצא.
אבל כשמעידים על האם שהיא גרושה אין זה נחשב כעדות על האם אלא על הבן שהרי המלקות הם בגלל שבאים לפסול את הבן ולא בגלל שפסלו את האם לינשא לכהן. והחקירה במקומה עומדת מה הדין כשיש לה שני בנים.
 
אבל כשמעידים על האם שהיא גרושה אין זה נחשב כעדות על האם אלא על הבן שהרי המלקות הם בגלל שבאים לפסול את הבן ולא בגלל שפסלו את האם לינשא לכהן. והחקירה במקומה עומדת מה הדין כשיש לה שני בנים.
ומדוע כשמעידים עליו אין זה נחשב לעדות על הבנים, שהרי ע"י העדות הם ג"כ נפסלים?
 
אדרבה, הרי אתה הנך מודה שעדותם למעשה מנפק"מ גם לאמא, אלא מאי מכיוון שאין זה עיקר עדותם אזלי' בתר עיקר עדותם למה התכוונו, וכך בשני אחים, אם התכוונו לאחד וממילא נגזר מזה גם לאחיו, אין זה מעיקר עדותם למרות שהוא כלול בהכרח בעדותם [ואף יכולים לטעון לא ידענו שיש לו אח וכדו' כטענת 'לאוסרה על בעלה באנו'].
 
אדרבה, הרי אתה הנך מודה שעדותם למעשה מנפק"מ גם לאמא, אלא מאי מכיוון שאין זה עיקר עדותם אזלי' בתר עיקר עדותם למה התכוונו, וכך בשני אחים, אם התכוונו לאחד וממילא נגזר מזה גם לאחיו, אין זה מעיקר עדותם למרות שהוא כלול בהכרח בעדותם [ואף יכולים לטעון לא ידענו שיש לו אח וכדו' כטענת 'לאוסרה על בעלה באנו'].
החקירה היא באופן שידעו והתכוונו לכל הבנים.
 
החקירה היא באופן שידעו והתכוונו לכל הבנים.
אם הוא התכוון להדיא לכל הבנים, הרי אף שעדותם היא עדות אחת, אבל כידוע מה שייסדו רבותינו כי עיקר כח עדות ב' עדים הוא שהם נותנים סמכות לבית דין לפעול ע"פ עדותם, א"כ הסמכות הזו מחולקת לכל תוצאה ותוצאה, לכל פעולה והכרעה שבי"ד יכול לפעול על פיהם, ממילא לכאו' נראה שהוא ע"פ התוצאה של כל אחד ואחד על אף שנעשה בעדות אחת.
 
זה ברור שגם כשמעידים על האמא זה מוגדר כעדות על הבן
דכך פירש"י את הדין של מעידים אנו שהוא בן גרושה
וא"כ שוב אין מקום לחלק שבאופן שיהיו עוד אחים חייב כנגד כאו"א.

ואולי זה תלוי האם עיקר דין המלקות על השקר וא"כ אם העיד על האם שהי גרושה
אע"פ שזה נפק"מ לי' בנים מ"מ השקר הוא אחד, משא"כ אם יסוד הדין מכח הזממה.
 
זה ברור שגם כשמעידים על האמא זה מוגדר כעדות על הבן
דכך פירש"י את הדין של מעידים אנו שהוא בן גרושה
וא"כ שוב אין מקום לחלק שבאופן שיהיו עוד אחים חייב כנגד כאו"א.
נכון, אבל אנן עסקי' באופן שהוא להדיא מכוון לפסול את כל האחים ואינו רק כפועל יוצא מעדותם כמש"כ לעיל.
 
לא צריך שהוא מכוון לפסול אותם
מספיק שהם קיימים בעולם והוא לא יכול לטעון שלא בא לאוסרם
(כמו גבי עדות על נערה מאורסה שיכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו
ששם עצם העדות לא מכריחה תוצאה כי לא ידעו שחבירה אבל כאן מכריח תוצאה)
וזה כתוב בראשונים מפורש בהמשך העמוד
שאומרת הגמ' "לו ולא לזרעו, וליפסלוהו לדידיה ולא ליפסלוהו לזרעיה"
ושם במקום כותבים הראשונים שמדובר על הנולדים ולא על הילודים כבר
כי הם חלק מהעדות וברור שפוסל אותם והוא עצמו מתחייב עליהם כי נחשב שזמם עליהם
(וברור שנחשב שזמם גם עליהם, וכשאלתו המפורסמת של האפיקי ים במקום)
 
זה ברור שגם כשמעידים על האמא זה מוגדר כעדות על הבן
דכך פירש"י את הדין של מעידים אנו שהוא בן גרושה
וא"כ שוב אין מקום לחלק שבאופן שיהיו עוד אחים חייב כנגד כאו"א.
לא הבנתי כוונת הדברים, מהיכן מכריח כבודו שאין חייב על כל אחד ואחד מהבנים?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓