חגיגה מעשה בחסיד אחד/ המעשה המפורסם על מסכת חגיגה

[געגועים]

והתורה שלומד ומלמד בעוה"ז מבכה עליו, כדגרסינן במדרש תנחומא: מעשה בחסיד אחד שהיה מתייחד במקום אחד והיה למד בו במסכת חגיגה, והיה מהפך בה ומהדרה כמה פעמים, עד שלמד אותה היטב, והיתה שגורה בפיו, ולא היה יודע מסכת אחרת מן התלמוד, והיה שונה בה כל ימיו, כיון שנפטר מן העולם, היה בביתו לבדו, ולא היה שום אדם יודע פטירתו, באה דמות אשה אחת ועמדה עליו והרימה קולה בבכי ומספד, ותרבה אנחתה וצעקתה עד אשר נתקבצו ההמון, ותאמר להם ספדו לחסיד הזה וקברוהו וכבדו את ארונו ותזכו לחיי העוה"ב, שזה כבדני כל ימיו, ולא הייתי עזובה ולא שכוחה, מיד נתקבצו כל הנשים וישבו עמה, ועשו עליו מספד גדול ועצום, והאנשים התעסקו בתכריכיו וכל צרכי קבורתו, וקברו אותו בכבוד גדול, ואותה אשה בוכה וצועקת, אמרו לה מה שמך, אמרה להם חגיגה שמי, כיון שנקבר אותו חסיד נעלמה אותה האשה מן העין, מיד ידעו שמסכת חגיגה היתה, שנראית להם בצורת אשה, ובאה בשעת פטירתו לספוד לו ולבכותו ולקברו בכבוד, על שהיה שונה אותה תמיד ושוקד ללמוד בה.

והלא דברים ק"ו ומה חסיד זה שלא למד אלא מסכת אחת בלבד כך, הלומד תורה הרבה ומלמדה לאחרים ומעמיד תלמידים הרבה על אחת כמה וכמה.

[מנורת המאור לר"י אבוהב נר ג' כלל ח' חלק ג' פרק ה', מנורת המאור לר"י אלנקאוה ח"ג פרק תלמוד תורה, פסקי הלכה של ר' חיים אור זרוע פ' חיי שרה, יעב"ץ אבות פ"א מ"ג; פ"ה מי"ט, מגיד מישרים סוף תזריע, מדרש שמואל סוף אבות, תורת משה לאלשיך פ' אמור, פי' מבעל ספר חרדים סוף ירושלמי ברכות, כונת האגדות כפתר ופרח סוף חגיגה, נשמת אדם פ"ט, מעבר יבק פרק ל"א, קב הישר פרק י"ד, ש"ך על התורה פ' משפטים בפסוק ויצאה אשתו עמו]​