בשע"ת, שער א' אות ה. אחר שביאר שחייב לעשות תשובה מיד, כי כבר מבין שיצרו הרע חזק מאיתו, ואם לא עשה תשובה הרי שזהו חטא חמור יותר, שהרי היה לו לשים לבו על זה. מביא טעם נוסף לכך שיש למהר לשוב, כיון שאם יגרום לעצמו לחטוא בשנית ייעשה לו כהיתר. ואז מוסיף, שהשונה בחטאו מחשבה מצטרפת למעשה.
ולכאו' ענין זה של צירוף מחשבה למעשה אינו מטעם שנעשה לו כהיתר, אלא בגלל מה שכתב לפני כן שהשונה בחטאו חמור כי היה לו לשים לב לכך שהוא נכשל?
וז"ל "השנית - כי השונה בחטאו תשובתו קשה כי נעשה לו החטא כהיתר. ובזה כבדה מאוד חטאתו. כמו שנאמר (ירמיה ג) הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל. ביאור ותוכל. כי הרעות נעשות לך כהיתר וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך. מלשון (דברים יב) לא תוכל לאכול בשעריך שתרגומו לית לך רשו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על האיש שעבר עבירה ושנה בה כי מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה. ועליו נאמר (ירמיה ו) הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם:"
וצ"ב.
ולכאו' ענין זה של צירוף מחשבה למעשה אינו מטעם שנעשה לו כהיתר, אלא בגלל מה שכתב לפני כן שהשונה בחטאו חמור כי היה לו לשים לב לכך שהוא נכשל?
וז"ל "השנית - כי השונה בחטאו תשובתו קשה כי נעשה לו החטא כהיתר. ובזה כבדה מאוד חטאתו. כמו שנאמר (ירמיה ג) הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל. ביאור ותוכל. כי הרעות נעשות לך כהיתר וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך. מלשון (דברים יב) לא תוכל לאכול בשעריך שתרגומו לית לך רשו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על האיש שעבר עבירה ושנה בה כי מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה. ועליו נאמר (ירמיה ו) הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם:"
וצ"ב.