ראש השנה מצד אחד אנו יראים וחרדים בראש השנה מפני אימת הדין ומצד שני אנו מצווים לאכול בשר ושאר מטעמים? (1 צופה)

[הפקדתי ש.]

אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי המלכות שאנו מכתירים את הקב"ה, ומצד שני אנו גם מזכירים את אימת הדין ומתחננים שהקב"ה יגזור עלינו חיים טובים, ומצד שלישי ראש השנה הוא יום טוב, כך מזכירים בתפילה וכך זה מתבטא בחיובי האכילה והשמחה.

אבל ברשותכם: נעצור לרגע וננסה להתבונן מעט, האם יום הדין –ראש השנה המבטא חרדה ואימה "מתאים" שננהג בו באכילה ושתיה כמו בשאר ימים טובים? לא יותר מתאים שננהג בו בשביתת אוכל -צום, כמו ביום כיפור, והרי למה הדבר דומה: אדם העומד למשפט על חייו -'פותח שולחן במסעדה'?..או נמנע להכניס דבר לפיו?! האם זו לא סתירה במה שמצד אחד אנו יראים וחרדים בראש השנה מפני אימת הדין ומצד שני אנו מצווים לאכול בשר ושאר מטעמים -על פניו יותר מאשר סתירה רעיונית, יש כאן קושי מעשי איך להביא לידי ביטוי את השמחה מאידך והיראה מצד שני ("גילו ברעדה") ולשלב בין השנים בלי למתוח את החוט לכאן ולכאן.

אז איך באמת מישמים את שני ההנהגות הללו למעשה בראש השנה? ובכלל האם יש קשר בין יום המלכת המלך, ליום הדין מבחינה רעיונית?

ב"ה בתגובה הבאה.

 

[הפקדתי ש.]

ב"ה בתגובה הבאה.

לחץ כדי לכווץ...

שני פנים ביום ראש השנה - דין ומלכות | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il