מצוות מעשיות עכשוויות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית מצוות מעשיות עכשוויות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
נוסף ללוח שנה: 06-14-25, 06-15-25, 06-16-25, 06-17-25

בצ"ל

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
79
תודות
189
נקודות
30
לא לפחד!

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג
לא - לב כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, לא תירא מהם (דברים ז, יז - יח). כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם (שם כ, א). הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פה, י): "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נא, יב): "מי את ותיראי מאנוש ימות".
ספר מצוות גדול לאוין סימן רלא
כתוב בפרשת שופטים (דברים כ, ג) אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ארבע לאוין הללו עניין אחד הם והן כנגד ארבעה דברים שמלכי אומות העולם עושין במלחמות מגיפין בתריסיהן להקישן זה לזה כדי להשמיע קול [שיחפזו] \שיפחדו שכנגדם\ וינוסו ומצהלין בסוסיהן להשמיע שעטת סוסיהן וצווחין בקולם ותוקעין בשופרות ובמיני משמיעי קול והזהירה תורה לכך אל ירך לבבכם מצהלות סוסים ואל תיראו מהגפת תריסין ואל תחפזו מקול הקרנות ואל תערצו מקול הצווחה, כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם (סוטה מב, א) עם אויביכם להושיע אתכם (ע"פ פירוש רש"י עה"ת) ונאמר (דברים ז, כא) לא תערוץ מפניהם כי ה' אלקיך בקרבך קל גדול ונורא:
אבל ברמב"ם המצוה קצת שונה, ונראה בעיקר לאנשי המלחמה.
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה נח
והמצוה הנ"ח היא שהזהירנו מלירא מן הכופרים בעת המלחמה ושלא נברח מפניהם אבל חובה עלינו להתגבר ולעמוד ולהתחזק כנגד העם האחר וכל מי שיסוג אחור ויברח כבר עבר על לא תעשה והוא אמרו יתעלה (ר"פ עקב) לא תערוץ מפניהם. ונכפלה האזהרה ואמר (ס"פ דברים) לא תיראום. ונכפל הצווי בזה הענין הרבה. כלומר שלא יברחו ושלא ישובו לאחור בעת המלחמה. כי בענין זה אפשר לקיים אמונת האמת. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשמיני מסוטה:
 
זה בגלל מעשינו הרעים! -צידוק הדין
רמב"ם הלכות תעניות פרק א
הלכה ב-ג
ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב +ירמיהו ה'+ עונותיכם הטו וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה +ויקרא כ"ו+ והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
ספר מצוות קטן מצוה ה
לצדק את הדין על כל המאורע כדכתיב (דברים ח') וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך. לצדק, דרשו חכמים (ברכות דף ס') אם הריעוך הרבה יהא בעיניך מעט ואמור מעט מחובי נגבתי. יהיה שמח ביסורין כשבאין עליו, ואם אינו יכול לסובלן מכ"מ לאחר שיעברו ישמח בהם וישתוק ואל יתפאר בהם כדאמרינן (ברכות דף ו') אגרא דיסורין שתיקותא. ומצוה זו נוט' מאד אל האהבה כאשר דרשו רבותינו (ברכות דף נ"ד חלק דף ק"א) בכל מאודך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך גם מצינו דורות הראשונים שהיו מחבבין היסורין. וגם דרש רבי עקיבא חביבין יסורין.
 
כשעם ישראל מנצח, זה לא בצדקתנו, אלא הצלחתנו מחמת חסד ה'
ספר מצוות קטן מצוה יד
שלא להיות צדיק בעיניו דכתיב (דברים ט"ו) אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי וגו'. ואמרו חכמים (פ"ב דרך ארץ זוטא דף י"ב) אם הריעוך הרבה יהא בעיניך כמעט ואם הטיבוך מעט יהא בעיניך הרבה. ויאמר לא ממעשי המהוגני' אלא ממעשי שאינם מהוגנים. כמו שנאמר (דברים ו') ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו. ומתוך כך יחשוב לשוב. ויחשוב כאלו הוא וכל ישראל מחצה זכיות ומחצה עונות. ואם עושה עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו וכל ישראל לכף חובה, שנאמר (קהלת ט') וחוטא אחד "יאבד" "טובה" "הרבה", ר"ת יט"ה, כלומר שיטה ויכריע המאזנים לכף חובה. ואם עושה מצוה אחת אשריהו שהכריע עצמו וכל ישראל לכף זכות.
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג
כט אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלקיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת (דברים ט, ד). הוזהרנו בזה שלא נדמה בנפשנו הצלחתנו בצדקתנו ויושר לבבנו, אבל נאמין ונדע עם לבבנו כי הצלחתנו מחסד העליון ורב טובו, וכענין שאמר יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב, י): "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת".
 

הודעות מומלצות

יבארו נא הרה''ג, (אחר שנחלק בין 'שלו'...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון