פורים מצוות "עד דלא ידע" - גדר "עד דלא ידע" (1 צופה)

[שיח יצחק]

שולחן ערוך ורמ"א תרצ"ה, ב: "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'" ויש אומרים: שאין צריך להשתכר, אלא ישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי" [והשינה, צריכה להיות כנראה, בפורים עצמו – מועדים וזמנים ב, ק"צ], וברש"י למגילה ז ע"א לבסומי – "ביין". וכן כתב הרמב"ם מגילה ב, ט"ו: "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו". וכן כתבו הרוקח, רל"ז והרדב"ז א, תס"ב שהמצווה ביין, משום שכל הניסים נעשו על ידי משתה היין. אמנם, אפשר להוסיף שאר משקאות משכרים, אם נהנה מהם – מועדים וזמנים ב, ק"צ ושו"ת התעוררות תשובה ג, תצ"א.

 

[שיח יצחק]

ב"יד אפרים" (להגרא"ז מרגליות) על גליון השו"ע :"גילו לי בחזיון הלילה, דעד דלא ידע, היינו, עד, ולא עד בכלל". ובמהרש"א לב"מ כ"ג ע"ב על דברי הגמ' "בתלת מילי עבידי רבנן דמשני במילייהו וכו'" "בפוריא", דחייב אדם לבסומי וכו' ועל זה אמרו, עבידי רבנן דמשנין לומר, שלא ידע [בין ארור המן לברוך מרדכי] גם אם הוא אינו מבוסם כל כך, ויודע".

ובנימוקי יוסף למגילה ז ע"ב בדומה למהרש"א :"לא שישתגע בשכרותו, ויימשך אחר שחוק וקלות ראש וניבול פה, שזה לא ייקרא שמחה אלא הוללות וסכלות, ולא תיקנו נביאים ראשונים, אלא לומר דברי בדיחותא עד שיסברו אינשי' שלא ידע בין ארור וכו'"

 

[אברך מישיבת מיר]

ב"יד אפרים" (להגרא"ז מרגליות) על גליון השו"ע :"גילו לי בחזיון הלילה, דעד דלא ידע, היינו, עד, ולא עד בכלל". ובמהרש"א לב"מ כ"ג ע"ב על דברי הגמ' "בתלת מילי עבידי רבנן דמשני במילייהו וכו'" "בפוריא", דחייב אדם לבסומי וכו' ועל זה אמרו, עבידי רבנן דמשנין לומר, שלא ידע [בין ארור המן לברוך מרדכי] גם אם הוא אינו מבוסם כל כך, ויודע".

ובנימוקי יוסף למגילה ז ע"ב בדומה למהרש"א :"לא שישתגע בשכרותו, ויימשך אחר שחוק וקלות ראש וניבול פה, שזה לא ייקרא שמחה אלא הוללות וסכלות, ולא תיקנו נביאים ראשונים, אלא לומר דברי בדיחותא עד שיסברו אינשי' שלא ידע בין ארור וכו'"

לחץ כדי לכווץ...

יש לי להוסיף עוד שיטות
א. כפי שכתב כבודו.

ב. במאירי ביאר דהכוונה עד שישן, וכן הביא בהג' חכמת מנוח, ויעוי' לעיל מה שהארכנו בזה בדעת הרמב"ם והרמ"א.

ג. האבודרהם (פורים) פירש כפשוטו שעד שיתחלף לו המן במרדכי, ומרדכי בהמן, ע"ש.

ד. עוד מביא האבודרהם לבאר כי ארור המן עולה למנין ברוך מרדכי. ור"ל עד שלא ידע לכוין החשבון, ע"ש.

ה. עוד כתב האבודרהם בשם ספר המנהגות, וכ"כ באשכול (חנוכה ופורים) שפיוט היה שעל הבית האחד עונין ארור המן ועל הבית האחר עונין ברוך מרדכי וצריך צילותא שפעמים שאין אדם מתכוין וטועה, ע"ש.

ו. הב"ח ביאר בשם התוס' כתב הב"ח דהתוס' כתבו דהכוונה כפי הירושלמי ארור וכו' ארורה זרש וכו' ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים ע"ש וכוונתם דבזה יש אריכות קצת וכשהוא מבוסם קשה לאמרו כולו, ע"ש.

ז. הט"ז פירש דעד שלא יוכל להכריע איזו טובה היתה יותר גדולה לפנינו אם מפלת המן אם גדולת מרדכי , ע"ש. וכעין זה ביאר הגר"א, ע"ש. ולדבריהם צ"ל דעד ולא עד בכלל ועי' מה שכתבנו בזה לעיל.

ח. המהרש"א בחידושי אגדות ביאר דיש רשע וטוב לו ויש צדיק ורע לו ועד שלא ידע להבחין בין המן שאיבד ב' עולמות למרדכי שקיבל ב' עולמות.

ט. בספר "אור חדש" על המגילה, (מרבינו המהר"ל מפראג זצ"ל), בהקדמה (בעמוד מ"ט) כתב וז"ל: וצריך שיהיה השכרות כל כך עד שיסתלק השכל, וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע. וע"ש עוד בספרו בד"ה ומאמר אסתר כו' שכתב, שעיקר חיוב השכרות היא להגיע למצב של הסרת השכל, ואפילו בין ארור המן ובין ברוך מרדכי לא ידע, אף שבשביל ארור המן וברוך מרדכי הוא המשתה והשמחה עצמו, ואפילו זה אינו יודע כל שכן שלא ידע להבחין בין דבר לדבר בשאר דבר. ע"ש.

י. בחכמת מנוח ביאר הרבה פירושים שלא ידע לחשב גימטריא שלהם כי ארור המן וברוך מרדכי שוה בגי' תק"ב.
יא. עוד כתב לאו דוקא שלא ידע בין ארור המן כו' ה"ה שאר דברים שהם שני הפכים כיוצא כאלו ולא זכר זה אלא למשל.
יב. וכתב עוד שלרבותא נקט זה שאפילו אלו לא ידע מה בין ארור המן וברוך מרדכי, ואף על פי שמחמת כן הוא שותה לשמחת פורים, וכ"ש שלא ידע שאר דברים.

יג. עוד ביאר שלא ידע איזו תחלה, כי תחלה נעשה המן ארור שנתלה על העץ, ואח"כ נתגדל מרדכי שנעשה משנה למלך, ע"ש.

יד. ולבסוף ביאר שישתכר עד שלא ידע לשנוא השונא שהוא דוגמת המן ולאררו, ולא ידע גם כן לקנאות את חבירו המתברך בעושר וגדולה שהיא דוגמת מרדכי, כלומר לא די שירחיק השנאה מלבו שהוא דבר גדול שאסרתו תורה בלאו דלא תשנא, אלא אפילו הקנאה ירחיק מלבו.

טו. עוד כתב, שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כלומר שלא ידע לספר הצרות שהיו בין תליית המן לגדולת מרדכי, כאלו אמר שישתכר עד שישכח כל צרותיו ע"ד ישתה וישכח רישו.

טז. במגילת סתרים ביאר הנתיבות המשפט דהוא כך כך שש ושמח בקבלת התורה עד שאינו מבין אמאי יש לקלל את המן, הרי באה על ידו קבלת התורה.

יז. בשלמי תודה (פורים סי' ח' אות א' כתב ששמע מהגרי"מ פיינשטיין שאמר בשם המשגיח דמיר הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצ"ל, שפירש מה שאמרו חז"ל, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', שזהו מדרגה יותר ממעלת הדעת, ובזה אין לעמלק שליטה כלל. וגדר מדריגה זו היא על דרך מה שאמרו חז"ל עה"פ אדם ובהמה תושיע ה' אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה, פי' דבהמה אדעתא דמרה אזלה, ואדם אדעתיה דנפשיה קאזיל, (קידושין כ"ב ע"ב), ובני אדם אלו משימים עצמם כבהמה לגבי קונם, ומבטלים דעתם לגמרי, ואדעתא דמרייהו אזלי, ונמשכים אחריו ית' כברזל אחר אבן השואבת, וכן אמרו בתפלת גשם "זכור אב נמשך אחריך כמים", וכן הוא בפיוט שנמשכו אחריך כבהמה. והיינו מתוך ביטול הדעת לפני קונם ית'. וזהו המדרגה העליונה בפורים עד דלא ידע שזהו ביטול הדעת לפני קונו, ע"ש.

 

[עמוסיך]

אציג בפניכם שיטה שהיא בוודאי לכל הראשונים!
יש תועלת בלהביא גם כאן את דברי ה'אמרי אמת' מגור שאומר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר - אלא יתבסם עד דלא ידע, כי במקום יין המשומר בענביו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי" עכ"ל לעניינינו. וארז"ל (גיטין ע.) "שמונה, רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן ...יין ושינה חמין והקזת דם".

 

[אחת שאלתי]

וראה את שיחת הרבי מליובאוויטש בזה (לקוטי שיחות ח"ז, עמ' 20 אות ג' ואילך):