• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

עוזי ומגני

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,390
פוסט השבוע
1
תודות
8,354
נקודות
525
לא כ"כ שייך לעשי"ת וליום הכיפורים דווקא, אבל זה גם קשור לשם..

בעקבות אשכול זה

הסתפקתי אם יש חינוך במצוות תשובה,
קורה שאני רואה ילד שלי, עבר עבירה, האם צריך לחנך אותו למצוות תשובה, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד, ווידוי,
הצד שכן, שהרי הוא מצווה ככל המצוות,
הצדדים שלא, א' אין כאן עבירה דהא אינו מצווה כלל, ב' כמו שנכתב במאמר, שתשובה צריך להגיע מהאדם בעצמו ולא ע"י ציווי, אבל אולי חינוך שאני.
מה דעת חו"ר הפורום.
 
אולי "אפשר לקיים שניהם", ולחנך את הקטן לקיים את המצוה כהלכתה, דהיינו לחנכו שאם חטא לאביו שבשמים - עליו לשוב מעצמו לה' ולתקן את אשר עיוות. לכוון אותו לחיות בצורה הנכונה הזאת [כמו שאפשר לחנך אותו שאם הוא פגע במישהו, אז הוא צריך להבין שהוא צריך לפייס אותו].
 
יש לחנכו לתשובה בפועל, דהיינו להשיב את הגזילה אם גזל, או לומר הווידוי. גם לבקש מחילה מחבריו ושונאיו. אבל על תשובה באמת להתחרט על מעשיו, לכאורה לא שייך חינוך על דברים שבלב. כי הקטן עדיין לא הגיע לכלל דעת, ובתשובה מפורש: ולבבו יבין ושב (אקוה שזה הלשון הנכון), שתלוי בדעת. ועוד, הקטן עדיין לא הגיע לכלל חטא, כי אין לו דעת, ומכיון שאין לו דעת, החטאים שלו אינם חשובים כמו חטא, ואם לא חטא, ממה ישיב?
 
וכן אני נוהג,
למרות שלא כך חונכתי מילדותי, [לא שחינכו הפוך אבל..]
לתומי סברתי שוודוי הוא מצוות עשה שהזמן גרמא ביוה"כ ועשי"ת,
ועל ילדי אני רואה שזה עושה להם טוב, עברו עבירה, לא צריך לסחוב את זה על המצפון,
מתחרטים ואומרים וודוי, לא אשמנו בגדנו, אלא ד' עשיתי כך וכך ואני מתחרט ע"כ, וזהו, זה מאחורינו, נמחק.
 
עוד בהאי ענינא מהגאון ר' צבי רייזמאן
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון