שיר מקצת מחשבות

[בן פטורא]

תמו ימי זוהר מהולים בכאב וחמיצות פנים
ומן העבר נבקע צוהר ישגיא זהרורי מעשים
ואקווה לשנת טוהר עמה אתוודע נסתרים
אך מה אתנה מוהר ובמה ארחץ חטאים

פגעו לי בעפרון בן צחר יזבנני שעל טרשים
ואניחה רגלי בבטחה אדע מנוחת עולמים
ירבה ידבר הוא גבוהה ביני ובינך למאומה
ואחר יפריז בשוויה ופרוטה מהכיס כבר כלתה
גמל הוא רוחי כמשפטה השיאה השיאה דמיונות
ובאחת ינחיתה בקרקע ישביענה אשכולות מרורות

כה וכה פניתי, זדונות וזכיות עמדי, ונשמה טהורה שטימאתי, ומעשים שהשחיתו הודי,
ומוצא אבד ,ונתעלמה דרך, אביטה ביאוש לאחור, ובפחד ארעד, ואקבלה מורך, ינועו איברי כשכור,
אך עמי מפלט, עמי מקלט, מקשי משפט וכובד יסורים,
וכבמגלת, אסתר, מלכת ,עמי, אצא ממוות לחיים,
שלהבת כמוסה עמדי, אך אפיחנה ברוח ואמת תתלהט היא ברוב גוונים,
תמיס השקר תניס אוייב ובעשנה יכלו שוטנים,