שבועות מקצת מדיני חג השבועות הבעל"ט (1 צופה)

[התורה]

היום האחרון של ספירת העומר: ביום זה שהוא היום האחרון לספירת העומר, יש שכתבו להימנע שלא לומר ב'לשם יחוד', את התיבות 'שבע שבתות תמימות תהיינה', כי על ידי זה נמצא שסופר לפני שבירך, ושוב לא יוכל לברך לפני הספירה.
ויש שדחו זאת, שכיון שאינו אומר 'היום', אין זה נחשב כספירה כלל, ואין חשש לברך. ~ יש שכתבו שביום זה אחרי שאומרים את ימי הספירה, מוסיפים 'ולמחרתו ערב שבועות'. אך הפוסקים דחו את הנוסחא הזו.
נתינת צדקה: יש שכתבו שטוב לחלק צדקה בערב שבועות לתלמידי חכמים נצרכים. ויש שכתבו שטוב שבערב שבועות יפריש צ"א פרוטות, וישלים עד שיעור שני פעמים ב"ן, ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעון אדם הראשון, ועון העגל, ולפגם הידוע, והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה [כ"כ בס' מועד לכל חי (להגר"ח פלאג'י, סי' ח סק"ו)].
גליון מחוברים

 

[התורה]

מנהג שטיחת עשבים: נוהגים לשטוח עשבים בחג השבועות בבית הכנסת ובבתים, [ויש שהיו נוהגים לעטר בהם גם את ארון הקודש והבימה], זכר לשמחת מתן תורה, שהיו עשבים סביב הר סיני. וכמו שכתוב 'הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא'. ויש הנוהגים לשטוח בשמים ושושנים הנותנים ריח טוב. ונוהגים לעשות זאת בערב יו"ט. אך למעשה מותר לשטוח את העשבים ביו"ט אם חשב עליהם מבעוד יום. ויש קהילות שלא נהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת. ונהרא נהרא ופשטיה. ~ ויש שנהגו לעטר את ספרי התורה בשושנים.
העמדת אילנות: יש שנהגו להעמיד אילנות בבתי הכנסת ובבתים, והוא לזכר שבעצרת נידונו על פירות האילן . והגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם. ויש שכתבו ליישב את מנהג העולם שאין חוששים לזה.
גליון מחוברים

 

[התורה]

שלושת ימי הגבלה: ביום זה מתחילים שלושת ימי ההגבלה שלפני חג השבועות, וכמו שכתוב בתורה 'והיו נכונים לשלושת ימים'. ויש שכתבו שטוב לעשות פרישות, וגם לטבול בכל יום מימים אלו [כ"כ בס' מועד לכל חי (להגר"ח פלאג'י, סי' ח סק"ה) שטוב שיטבול שלשה ימים קודם שבועות בכל יום, יעו"ש].
תספורת וגילוח: ביום זה כבר לא חלים מן הדין מנהגי ימי ספירת העומר [ראה במשנה ברורה (סי' תצג ס"ק טו) שכתב שהמנהג בוילנא שנוהגים איסור מיום א' דר"ח אייר עד ג' סיון בבוקר, מלבד בל"ג בעומר.
ויש מקומות שנוהגים להקל רק בר"ח אייר ובל"ג בעומר ובר"ח סיון עד שבועות. ובעניינים אלו יתפוס כל אחד כפי מנהג מקומו].
גליון מחוברים

 

[התורה]

טבילה לכבוד הרגל: רוחצים וטובלים בערב החג, וכמו שאמרו חז"ל, חייב אדם לטהר את עצמו ברגל. וראוי לכל אדם לטבול עצמו בערב יום טוב, זכר למקדש שהיו כל ישראל מחויבים לטהר עצמם ברגל, ליראות בבית המקדש.
ובפרט בערב חג השבועות שכל ישראל טבלו בו ע"פ ציווי השי"ת, כמו שכתוב 'לך אל העם וקדשתם' . ~ ואחרי הטבילה ילבש בגדים נאים לכבוד יו"ט. ובגדי יו"ט יהיו יותר נאים וחשובים מבגדי שבת.
זמן מתן תורה: יום א' של חג השבועות חל לעולם בתאריך ו' בסיון, ואינו חל באחד מימי גה"ז, אלא הוא חל לעולם בימים אבד"ו, והוא סימן לכך שאבדו גויים מארצו על כך שלא קיבלו את התורה. ובו ניתנה תורה לישראל.
ניעורים כל הלילה: חסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. וכתב האר"י ז"ל, כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה.
וטעם הדבר על פי פשוטו, שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם לקבל התורה, ולכך אנו צריכים לתקן זה. ויש שכתבו שהוא זכר לדוד המלך, שהיום הוא יום הילולא שלו, שהיה ניעור בלילה ועוסק בתורה. ומי שאינו ישן בלילה הזאת יהיה לו לסימנא טבא דלא ינום ולא ישן מזלו ומובטח לו שישלים שנתו, וזוכה לבנים ובני בנים תלמידי חכמים, ועושה תיקון לשכינה, ומתקן פגם הראות . ~ ויש שכתבו, שמי שיודע שלא יוכל להתפלל בבוקר עדיף שישן בלילה, ובבוקר יתפלל כראוי.
גליון מוברים