מעניין שהוא שר "חייב אדם לבישומי" ולא "חייב אינש לבסומי".
בכלל לשון הגמ' במגילה ז' ע"ב אמר רבא:
מיחייב איניש לבסומי בפוריא
ולא חייב
ובאוצר מדרשים (אייזנשטיין) אסתר עמוד 57 איתא אמר רבא חייב
אדם לבסומי עצמו עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן
וכן הובא ברבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף שבת ל' ע"ב וז"ל כי הוו מיבסמי [בגליון: כגון חייב אדם לבסומי בפוריא] כשהיו שכורין.
וכן הלשון באגודה על הגמ' במגילה סימן ו' וכ"ה בצרור החיים הדרך השמיני סימן ה' [הובא בקובץ שיטות קמאי במגילה שם]
וכ"ה בכל בו הלכ' פורים סימן מ"ה
ובארחות חיים הלכ' סעודת פורים סימנים ל"ה - ל"ח
ובפסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות סימן תקפ"א
ואפי' החכמת מנוח במגילה שם כתב גמרא אחז"ל חייב אדם לבסומי בפוריא
וכ"ה לשון המהרש"א [בחדושי אגדות] ב"מ כ"ג ע"ב וז"ל בפוריא עיין פרש"י ותוס' עוד י"ל ע"פ מ"ש פ"ק דמגילה דחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן כו' עבידי רבנן דמשנין לומר דלא ידע גם אם הוא אינו מבוסם כל כך וידע
ויש עוד הרבה פוסקים בהאי לישנא (שו"ת מהרי"ל...וכו'...)