• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
מעניין שהוא שר "חייב אדם לבישומי" ולא "חייב אינש לבסומי".
זה מזכיר לי שבישיבת תפרח שרים "לשנה הבאה בירושלים" בלא "הבנויה"
 
נערך לאחרונה:
מעניין שהוא שר "חייב אדם לבישומי" ולא "חייב אינש לבסומי".
זה מזכיר לי שבישיבת תפרח שרים "לשנה הבאה בירושלים" בלא "הבנויה"
לא קרב זא"ז בגמ' הלשון חייב איניש, ולעומת זאת ב"לשנה הבאה" הנוסח המקורי בלי הבנוי' ויתכן שהבנוי' זה הוספה מהציונים [והיה שהתנגדו לה כגון הגרי"ז מבריסק [שמעתי מנכדו ר' דוד פיינשטיין]
 
לא קרב זא"ז בגמ' הלשון חייב איניש, ולעומת זאת ב"לשנה הבאה" הנוסח המקורי בלי הבנוי' ויתכן שהבנוי' זה הוספה מהציונים [והיה שהתנגדו לה כגון הגרי"ז מבריסק [שמעתי מנכדו ר' דוד פיינשטיין]
לא אמרתי שזה דומה, זה רק הזכיר לי מציאות קיימת
ולגופו של עניין באמת צ"ע למה הוא משנה מלשון הגמרא? [אולי הוא חשב שכך שרים העולם]
 
מעניין שהוא שר "חייב אדם לבישומי" ולא "חייב אינש לבסומי".
בכלל לשון הגמ' במגילה ז' ע"ב אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא

ולא חייב

ובאוצר מדרשים (אייזנשטיין) אסתר עמוד 57 איתא אמר רבא חייב אדם לבסומי עצמו עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן

וכן הובא ברבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף שבת ל' ע"ב וז"ל כי הוו מיבסמי [בגליון: כגון חייב אדם לבסומי בפוריא] כשהיו שכורין.

וכן הלשון באגודה על הגמ' במגילה סימן ו' וכ"ה בצרור החיים הדרך השמיני סימן ה' [הובא בקובץ שיטות קמאי במגילה שם]

וכ"ה בכל בו הלכ' פורים סימן מ"ה

ובארחות חיים הלכ' סעודת פורים סימנים ל"ה - ל"ח

ובפסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות סימן תקפ"א

ואפי' החכמת מנוח במגילה שם כתב גמרא אחז"ל חייב אדם לבסומי בפוריא

וכ"ה לשון המהרש"א [בחדושי אגדות] ב"מ כ"ג ע"ב וז"ל בפוריא עיין פרש"י ותוס' עוד י"ל ע"פ מ"ש פ"ק דמגילה דחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן כו' עבידי רבנן דמשנין לומר דלא ידע גם אם הוא אינו מבוסם כל כך וידע

ויש עוד הרבה פוסקים בהאי לישנא (שו"ת מהרי"ל...וכו'...)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון