משה רבינו הוסיף מדעתו את מכת הארבה

[געגועים]

אַרְבֶּה

בא אל פרעה, במדרש רבה (יג, ד) ולמען תספר באזני בנך, גלה הקב"ה למשה מה מכה יביא עליהן, וכתב משה ברמז, ולמען תספר באזני בנך זו מכת הארבה, כמה דתימא עליה לבניכם ספרו. עכ"ל.

ואי' בשם הר"ר בונם מפשיסחא זי"ע שמכת ארבה לא אמר הקב"ה למשה, רק השם ציוה שיבחר משה בעצמו איזה מכה שירצה, ומשה רבינו הוסיף מדעתו את מכת הארבה.

ואולי לכן נסמך ביד משה - בא אל פרעה, שמכת הארבה היה ביד משה לחדש.

ואולי כיון שעשר מכות על המצריים במצרים ועשרה על הים הם כנגד עשר דברות (רש"י אבות פ"ה מ"ג), ואמרו חז"ל יום אחד הוסיף משה מדעתו, לכן גם במכות הוסיף משה מכה אחת מדעתו, ודוקא מכת הארבה שזה כנגד בינה שהבין מדעתו דבר מתוך דבר כמ"ש באגרא דכלה.​

 

[חכם לכשירצה]

איני יודע מה אמר הרב הנ"ל אך בתורה הקדושה כתוב "ויאמר ה' אל משה נטה את ידך וגו'
ומה שכתבת שעניין אחד כנגד השני משום שמשה הוסיף יום אחד מדעתו אין קשר בין זה שהוסיף יום בימי ההגבלה לבין זה שאחד מעשרת הדברות כנגד מכת ארבה שזה מדעתו,

 

[געגועים]

איני יודע מה אמר הרב הנ"ל אך בתורה הקדושה כתוב "ויאמר ה' אל משה נטה את ידך וגו'

הכוונה שבכל מכה הקדים הקב"ה לומר לו איזה מכה יביא וכאן לא כתיב אלא בשעת מעשה
הרב הנ"ל גם ידע מה כתוב בפסוק

ומה שכתבת שעניין אחד כנגד השני משום שמשה הוסיף יום אחד מדעתו אין קשר בין זה שהוסיף יום בימי ההגבלה לבין זה שאחד מעשרת הדברות כנגד מכת ארבה שזה מדעתו,

לדעתי יש קשר והוא מאוד בולט

 

[חכם לכשירצה]

הכוונה שבכל מכה הקדים הקב"ה לומר לו איזה מכה יביא וכאן לא כתיב אלא בשעת מעשה
הרב הנ"ל גם ידע מה כתוב בפסוק

לדעתי יש קשר והוא מאוד בולט

בולט הוא לא! אתה רוצה לטעון שיש קשר אף שלא נראה תוכיח

 

[געגועים]

בולט הוא לא! אתה רוצה לטעון שיש קשר אף שלא נראה תוכיח

אתה כנראה לא מכיר את סגנון החידושים הללו לא המצאתי את סוג המהלך הזה

ברגע שמצאנו שיש קשר בין עשרת הדברות לעשרת המכות ניתן להבין שיש עוד הקשרים

 

[גרינפלד]

ואי' בשם הר"ר בונם מפשיסחא זי"ע שמכת ארבה לא אמר הקב"ה למשה, רק השם ציוה שיבחר משה בעצמו איזה מכה שירצה, ומשה רבינו הוסיף מדעתו את מכת הארבה.

כמדומה שגם החת"ס כתב כן.

 

[הצעיר שבחבורה]

בא אל פרעה, במדרש רבה (יג, ד) ולמען תספר באזני בנך, גלה הקב"ה למשה מה מכה יביא עליהן, וכתב משה ברמז, ולמען תספר באזני בנך זו מכת הארבה, כמה דתימא עליה לבניכם ספרו. עכ"ל.

ואי' בשם הר"ר בונם מפשיסחא זי"ע שמכת ארבה לא אמר הקב"ה למשה, רק השם ציוה שיבחר משה בעצמו איזה מכה שירצה, ומשה רבינו הוסיף מדעתו את מכת הארבה.

והרמב"ן כתב "והנה הודיע הקב"ה עתה למשה מכת הארבה ושיגיד אותה לפרעה כי מה טעם בא אל פרעה כי לא יאמר לו כלום ולא נזכר רק בדברי משה אל פרעה כי הכתוב קצר בזה וכן קצר למעלה במכת הברד שסיפר דברי הקב"ה אל משה התיצב לפני פרעה ואמרת אליו (לעיל ט יג) ולא הזכיר דברי משה אל פרעה כלל כמו שפירשתי (שם יט) וסבת זה שלא ירצה להאריך בשניהם ופעם יקצר בזה ופעם בזה ובאלה שמות רבה (יג ד) ראיתי ולמען תספר באזני בנך הודיעו הקדוש ברוך הוא למשה מה מכה יביא עליהם וכתב אותה משה ברמז ולמען תספר באזני בנך ובן בנך זו מכת הארבה כמה דתימר עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם וגו' (יואל א ג)"​