הלכות ראש חודש

א. מצות עשה של תורה לקדש חדשים לפי הלבנה, לכתחילה לפי עדות ראיתה, ולפחות לפי חשבון מולד שלה, וצריך בית דין סמוכים עד משה מפי הגבורה.
ב. בזמן שמקדשים על פי חשבון, קובעים החדשים אחד מלא ואחד חסר, מלבד חדשים שני ושלישי שבשנה, שפעמים מלאים פעמים חסרים פעמים חסר ומלא.
ג. אף כשמקדשים על פי חשבון, יש לקדש בכל חודש מחדש, ובצוק העתים שבטלה הסמיכה בעוונותינו, בטל הקידוש, ואנו סומכים על קידוש החשבון האחרון.
ד. מולד המוצא שממנו מחשבים המולדות, הוא ביום ב ה שעות ו רד חלקים (מתוך אלף ו פ חלקים בשעה), ממנו מחשבים במחזורי י''ט י''ט שנים עד השנה.
ה. כל שנה פשוטה, מוסיפים ד ימים ח שעות ו תתעו חלקים על מולד ראשון, וכל שנה מעוברת, חמש ימים כא שעות ו תקפט חלקים, מנין מעוברות במחזור: ז ואלו הן: שנים ג ו ח א יד יז יט, כל יום שחל בו המולד קובעים בו ראש השנה, וממנו לחודש שאחריו קובעים ר''ח בהפרש יום אחד יב שעות ו תשצג חלקים.
ד דחיות יש שאף שחל המולד אין קובעים בו ראש השנה, ואלו הם: כשחל ראש השנה בימים א ד ו, כשחל המולד לאחר יח שעות ביום, כשחל המולד ביום ג ביותר מ ט שעות ו רד חלקים בשנה פשוטה, וכשחל המולד ביום ב ביותר מ טו שעות ו תקפט חלקים בשנה מעוברת.
 
אתמהה, החודש הזה לכם אמר רחמנא ,ממך ציפיתי לכתוב השמיני והתשיעי
וכן למנות את מצוות מניין מניסן...
מה נעשה שמולדות החדשים הם מבריאת העולם וקיי''ל כרבי אליעזר שבתשרי נברא העולם והתורה קראה לחדשים אלה החודש השני במבול
וכמדומה זה הסיבה שעושים את מלאים וחסרים בחדשים אלו שהם מיד לאחר חודש המועדים (וזה בשונה משיטת ראב''מ שחישב מניסן וטעה בפולמוס הידוע)
 
ה"ה מרנן ורבנן שליט"א וזצ"ל) תקנו שכל אדם אסור להיכנס בהר הבית והרחבותיו
ומאן דעבר אדרבנן שרי וכו'
לאו כו"ע ס"ל הכי.
וביותר, דהוי יותר שאלה של השקפה ולא איסור ברור, דהרי טבו"י שרי להר הבית, ומשכך בחלק המבורר שהוא לא טפי מהר הבית שרי מעיקר הדין, אלא פו ישתו אחרים מים הרעים וימותו,
 
הגינת ורדים [-וכן הביא המשנ"ב כמדומה מהחיי אדם] שלא יספר לחבירו
אמ' מרן הגר"ע יוסף פליג- וטעמיה מסתבר- שהרי לשם כך נראית לאנשים, שיהרהרו בתשובה.
יש לע' שהרי גם מיתת הצדיקים היא מכפרת והיא לעורר לתשובה ואפילו הכי מצינו בגמ' שלא רצה בר קפרא לספר משום מוציא דיבה הוא כסיל והיינו טעמא דמייתי המשנה ברורה ושמא מי שלא נזדמן לו לראות הרי הוא פחות צריך את זה ודמי קצת למי שלא נראתה הקשת בימיו או שלא זכאי להרהורי תשובה הללו
 
יש לע' שהרי גם מיתת הצדיקים היא מכפרת והיא לעורר לתשובה ואפילו הכי מצינו בגמ' שלא רצה בר קפרא לספר משום מוציא דיבה הוא כסיל והיינו טעמא דמייתי המשנה ברורה ושמא מי שלא נזדמן לו לראות הרי הוא פחות צריך את זה ודמי קצת למי שלא נראתה הקשת בימיו או שלא זכאי להרהורי תשובה הללו
לא רצה לאמר להדיא אבל בודאי רצה לרמז לו שיבין כמבואר שם בפסחים.
 
ומ"ט לא נהיג האידנא? תן לימוד זכות.
כבר אמרו החכמים שלימוד מלאכה נעשה כמתו אחיו מחמת מצוה זו...
אבל בזמננו לדעתי צריך להקים מחדש ציבור יראים שיעבוד מתוך תורתו עיקר ומלאכתו עראי ולא להמשיך ללסטם את השוער ואת המלוים ולעבור על ריבית
 
הלכות ראש חודש

חלק ב

א. מצות עשה מדברי סופרים להזכיר בתפילות היום בברכת עבודה את יום ראש החודש, שיעלה זכרוננו לפני ה' לטובה ביום הזה, ובשכח חוזר ומתפלל ומזכיר.
ב. אע''פ שמצוה מדברי סופרים להרבות בסעודת ראש חודש, מכל מקום אין חיוב של סעודת פת, ולכן השוכח מלהזכיר בברכת ירושלים אינו חוזר ומברך.
ג. מצות עשה מדברי סופרים לקרוא בתורה ארבעה קרואים בענינו של יום, ולהתפלל תפילה של ג ברכות ראשונות ואחרונות וברכה מיוחדת לקרבן המוסף.
ד. השוכח מלהזכיר ראש חודש בתפילת ערבית אינו חוזר כי אין מקדשין את החודש בלילה, ובליל ב היה ראוי לחזור אלא שתפילת ערבית רשות ולכן אין חיוב.
ה. נהגו בני בבל לקרוא את ההלל בדילוג וללא ברכה בראש חודש, אע''פ שעיקר ענין ההלל אינו שייך ביום זכרון, שהרי ר''ח מעין ר''ה, ואין אומרים הלל בר''ה.
 
הלכות ראש חודש

חלק ג

א. מצות עשה של תורה להקריב בימי ר''ח לעולה, שני פרים בני בקר, איל אחד, שבעה כבשים בתוך שנתם. עם שיעור כ ק''ל ביצים של סולת חיטים מעורב ב כ 2 ליטר שמן זית למנחה לכל פר, שיעור של כ פ''ו ומחצה ביצים של סולת חיטים מעורב ב כליטר ושליש שמן זית למנחה לאיל, ושיעור כ מ''ג ביצים סולת חיטים מעורב ב כליטר שמן זית למנחה לכל כבש, ועם שיעור כ 2 ליטר יין יבש לנסוך לכל פר, שיעור של כליטר ושליש יין לאיל, ושיעור של כליטר יין לכל כבש.
ב. מצות עשה של תורה להקריב בימי ראש חודש שעיר עיזים אחד לחטאת, בזמן שהבית בנוי, אבל כשהבית חרב ומקריבים בבמה, אין מקריבים שעיר חטאת.
ג. לעתיד לבוא יבוא כל בשר מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו להשתחוות לפני ה'.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
זה חיוב עשה? או מצווה מדברי קבלה? או מציאות שזה מה שיהיה?
במדרש מצינו שראויים היו ישראל להקריב קרבנות בכל עת ובכל שעה אלא שחיסך הכתוב
ולעתיד לבוא מצינו במדרש שעננים יטענו את העולים מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו
משמע שהוא חיוב מסוים
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓