• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אצלינו בישיבת טשרנוביל,
נהג אחד המשגיחים, (יהודי מאוד חשוב בשם הרב שמואל אהרן פלדמן) לרקוד עם הבחורים במשך רבע שעה לפני השינה מראש חודש אדר.
זה ביטול תורה, אין שמחה אלא להוסיף בתורה. (אמרת טשרנוביל קפץ לי הפיוז הליטאי...)
 
לכאורה השמחה של ימי הפורים אינה אותה שמחה של שמחת החגים
למשל בשאר הימים טובים אסור להתחתן משום אין מערבים שמחה בשמחה
והדרכי משה בסי' תרצ"ו סעי' ח' כתב "ואני אומר כי לא שייך עירוב שמחה בשמחה בפורים דהא לגבי רגלים אמרי' טעמא בגמ' דכתיב ושמחת בחגך ולא שאשתך ובפורים לא כתיב רק משתה ושמחה ו"בכל מידי דמשמח סגי ליה" וכו' עי' שם

עי' בספר עלי זבח להגר"צ חשין סי' כ"ט שמבאר לחלק במהות השמחה בין שאר ימים טובים שהמצווה היא לשמוח בחג, לבין פורים (וממלא כל חודש אדר) היא חג כדי לשמוח עיי"ש
[[AMSQ:925|אבא ביתך]]
ג. ומצאנו בראשוני אשכנז שאסרו הנישואין בפורים מטעם עירוב שמחה בשמחה, והוא בשו"ת מהר"י מברונא סי' קכ"א, שכתב שהועד לפניו על מהר"י וייל שמיחה מלפדות בכור אדם בפורים כדי שלא לערבב שמחה בשמחה, ואפי' ביום בפורים דמוקפין אסר מהרי"ו לפדות בכור דכתיב את שני הימים האלה. ואמרו בפ"ק (מגילה ה ב) לאסור של זה בזה, פי' הספד ותענית אסור אפי' לבן עיר בט"ו, ויליף ממשתה ושמחה, לכן אין לערבב שמחה בשמחה. והביא ע"ז מדברי הגהות מיימוניות סוף ה' פורים דכ' ואם אירע נישואין בפורים יקראו שם בבית החתן והכלה [ואינו דברי הג"מ אלא הביא דברי הרוקח והוא ברוקח סי' ר"מ], ותמה מהר"י ברונא איך אירע נישואין בפורים. (ותמיהתו תמוהה, חדא דאפשר דמה דפשיטא למהרי"ו לאסור לא שמיעא להגה"מ [וכאמור הוא דברי הרוקח הקדום למהרי"ו], ועוד דשפיר יש לאוקמי דבריו בשבעת ימי המשתה.)

ובס' כלבו סי' מ"ה, וצ"ע אם נושאין נשים בפורים לפי שאין מערבין שמחה בשמחה, או נאמר שלא אמרו אין מערבין אלא בימים טובים דכתיב בהו ושמחת בחגך מן התורה אבל אלו דברי קבלה הם, או דלמא חכמים עשו חזוק לדבריהם כשל תורה וצ"ע, עכ"ל (וכ"ה בספרו ארחות חיים).
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון