משפחות שהצליחו מעל ומעבר, מה הסיבה? (13 צופים)

[בעל בעמיו]

שמעתי בשם אחד מגדולי ישראל שנפטר זה כמה שנים
שהתשובה לכך נמצאת באיגרת הקודש לרמב"ן
לא אמרתי את שמו משום שאני לא יכול להתחייב באמיתותה של שמועה זו

 

[רבי]

אני חושב שלפעמים דמעות של אמא או סבתא בהדלקת נרות עם עמל ויגיעה גדולים הם שעמדו להם.
בלי עמל ויגיעה לא יעזור כלום.

 

[בד קודש]

אם מדברים גם על משפחות שרייבר וגרבוז,
שאבות המשפחה ת"ח עצומים,
אפשר להוסיף את משפחות מובשוביץ לענפיה האדירים,
כמו את משפחת קרליץ שכבר הוזכרה.

 

[תורה תמימה]

משפחת קופשיץ.
יש סיפור שהחזון איש בירך אותם אבל לא זוכר את הפרטים.

 

[היושב בישיבה]

רפרם מוזכר בגמ'
וזכורני שכתב על זה בס' החיים לאחי המהר"ל ואינו תחת ידי

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שהא גופא מבואר, שהטעם שאומרים זאת אחרי סיום היא להראות שרב פפא אפי' שהיה לו עשרה בנים כולם היו ת"ח וכמדומני שכולם מוזכרים בש"ס

 

[יהודי חסיד]

משפחת וויס
האחים המפורסמים הם: ר' בערל, ר' אשר ור' חיים,
אבל גם שאר האחים שם ת"ח מופלגים
כפי הזכור לי, אביהם לא היה ת"ח מופלג.

לחץ כדי לכווץ...

אביהם היה קבלן...

 

[מה יפית]

אביהם היה קבלן...

לחץ כדי לכווץ...

אך לפי המסופר עזר אחר השואה להגה"ק השפע חיים בפעולותיו למען כבוד המתים שעדיין לא טופלו כראוי, באופן לא קל, והרה"ק הבטיחו תמורת כך שיזכה לבנים ת"ח

 

[חרש המדבר]

משפחת דויטש
האב היה מנהל בתי אבות פוניבז' וזכה לבנים גדולי תורה ות"ח מופלגים בהם הגאונים רבי ברוך שמואל לרפוא"ש ורבי אשר זצ"ל ועוד

לחץ כדי לכווץ...

גם ר' מרדכי, מוכר פחות כיוון שאינו מחזיק בשטעלע, אך יעויין ב"אהלי" שכותב שם הרבה, אגב גם שם יש איזה הבטחה מהחזו"א.

 

[חיים כולכם היום]

חושבני ששם ראשון הוא משפחת פישהוף מב"ב, הבנים ר' תנחום ר"י פוניבז' לצעירים ושכר שכיר לצעירים, ר' שרגא מר"י בית מתיתיהו, ר' יחיאל מרא דטהרות ור"י כנסת יצחק חדק"ס, ר' יוסף מר"י בית מתיתיהו, ר' אליעזר רביהכ"נ שבת אחים ב"ב. והאבא היה בעל בית פשוט וירא"ש, רציתי לשאול את כבוד חו"ר הפורום מה דעתם עיצד זכו ההורים הללו לבית זה.

לחץ כדי לכווץ...

סתם מעניין למה אתה שואל דווקא עליהם.. וכי חסרות משפחות?

אספר לך שלפני כמה שנים שהסבא או הסבתא של משפחת פישהוף נפטר/ה, הלכתי לנחמם, וסיפרו שם: שלפני מלחמת העולם השניה משפחת פישהוף היתה עשירה גדולה, לשם הדוגמא, בכל העיר היו רק שני בעלי מכוניות, ומשפחת פישהוף היתה ביניהם. הם היו בין המשפחות הראשונות שהבינו שהולכת להיות מלחמה, ואביהם אסף אותם בהפתעה ערב אחד ואמר להם, אנחנו עוזבים עכשיו! אף אחד לא לוקח כלום. אם תופסים אותנו זה מסוכן ממש. נתן לכל אחד אישור מעבר וככה עזבו את כל העושר והכבוד שהיה להם ונסעו ברכבת עד שהגיעו לארץ ישראל, (אחד מהמשפחה הבריח גביע כסף בבגדיו וכשהגיעו למחוז חפצם האבא מאוד כעס שאם היו תופסים אותם בגללו יכל להפריע לכל המהלך).
אני זוכר שמאוד התפעלתי שעזבו את כל העושר והכבוד לחיי תורה פשוטים ואולי בגלל זה זכו למה שזכו.

 

[אוהב ספר]

משפחת קופשיץ.
יש סיפור שהחזון איש בירך אותם אבל לא זוכר את הפרטים.

לחץ כדי לכווץ...

על קברו של הצדיק רבי צבי הירש קופשיץ זצ"ל נכתב: "שגידל את ילדיו לתורה מתוך הדחק, בתפילות ובתעניות". משפחת קופשיץ כוללת גאוני תורה ודעת, הלא הם הגאונים רבי אברהם קופשיץ שליט"א, רב שכונת נווה צבי בירושלים ור"מ בישיבת כוכב מיעקב-טשעבין, רבי ישראל אהרן קופשיץ שליט"א ר"מ בישיבת "תורה אור", רבי יוסף חיים קופשיץ שליט"א ר"מ בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה, רבי משה פנחס קופשיץ זצ"ל שהיה רבה של קהילת "חניכי הישיבות" בשכונת רוממה ור"מ בישיבת "קול יעקב", רבי יעקב זאב קופשיץ ר"מ בישיבת "אור אלחנן", רבי נתן קופשיץ שליט"א, רב שכונת "נחלה ומנוחה" בית שמש, חתנם הגדול הוא מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, ועוד חתנים גדולי תורה ודעת.

כיצד זכתה משפחת קופשיץ לבנים וחתנים גדולי עולם אלו? על שאלה זו השיב אחד מבני המשפחה הגדולה, הרב ישראל אהרן קופשיץ, בשיחה שהעניק ל'מוסף שבת קודש' של 'יתד נאמן'.

"בדורנו אוהבים לשמוע מעשה אחד מופלא וגדול", פותח הרב קופשיץ את דבריו. "מעשה של מסירות נפש, המעורר התפעלות בלב השומעים. או על ברכה מאדם גדול, ואחר כך קובעים שזו היא הסיבה מדוע זכו לכך, ותו לא מידי. בגישה זו פוטרים עצמם מי שאינם רוצים להשקיע, באמרם: הנה הם זכו בגלל הברכה, או בגלל אותו מעשה יוצא דופן, ואילו אני, שלא קיבלתי שום ברכה והבטחה, ועדין לא נקלע לידי מעשה של מסירות נפש, לא זכיתי.

"אולם האמת היא", קובע הרב קופשיץ, "שהורי זכו משום שהם השקיעו את כל כוחותיהם בחינוך הילדים. לא היו להם מעשים יוצאי דופן: השקעה עקבית, יומיומית, רצופה, ללא היסח הדעת. את דרך חינוכם אפשר להגדיר בשני כללים: עקביות יומיומית, שכללה את כל שעות היממה וכל ימות השנה. לא מעשים חד פעמים יוצאי דופן, אלא השקעה רצופה תדירה ומתמשכת, שהתפרסה על פני כל שעות היממה ועל פני שנים רבות, בשימת לב תדירה למצבו של כל אחד ואחד מהילדים. ודבר שני, השמחה הגדולה ששררה בבית, והעידוד התמידי לו זכו בני הבית, הם האמינו באמת בכוחו של כל ילד, ועודדוהו למצות את יכולותיו וכישרונותיו".

הרב קופשיץ ממשיך ומפרט מספר סיפורים מעוררי השראה:

1. מגורים במשך שבוע שלם בביתו של ה'חזון איש'


זכות נדירה הזדמנה לה למשפחת קופשיץ, דומה ואין עוד משפחה שלמה שזכתה לכך. מגורים בבית מרן ה'חזון איש' במשך שבוע שלם. במשך שבוע זה ראתה אם המשפחה את בית מרן ה'חזון איש' במיטבו. הדלת סובבת על צירה מבוקר ועד ערב. יהודים נכסים ויוצאים, נכנסים כשמועקה על פניהם או שהספק מנקר באין פתרון, ויוצאים שמחים ומרוצים, לאחר שזכו להתברך מפי גדול הדור.

אם המשפחה החליטה אף היא להתברך מפי גדול הדור. פנתה אל מרן החזון איש ונפשה בשאלתה: 'ברכני נא גם אני'. 'במה תחפצי להתברך?', ביקש מרן ה'חזון איש' לברר. 'יברכני נא שילדיי יבינו את לימוד התורה, ושיהיה להם חשק ללמוד', ביקשה האם במילים ספורות את שאיפת חייה.

אמר לה מרן ה'חזון איש': 'שיבינו את הלימוד הריני יכול לברכך. אך החשק תלוי באמא, אם תרצי שיהיה להם חשק, אז יהיה להם חשק...'

'שימו לב', מדגיש הרב קופשיץ, 'החשק תלוי באמא. אם תרצי שיהיה להם חשק, אז יהיה'.

2. כח התפילה של הבחורה

"אבי היה מבחירי ישיבת סלבודקה שעברה לחברון ואמי זכתה להתארס איתו", ממשיך הרב קופשיץ לספר, "לאחר שנסתיים השידוך שוחחו במה זכתה היא לחתן כה מיוחד. היו שאמרו שזכותו של הסבא הגדול מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל עמד לנכדתו, היו שאמרו שזו זכותו של האב רבי שמואל הלל שיינקר זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר, ואילו מרן הגרי"ח זוננפלד עצמו אמר: "הכל בזכותה שלה בעצמה. היא עמדה והתפללה, ושפכה ליבה לפני הקב"ה, שתזכה לבעל כזה, ולכן היא זכתה!"

3. ציר הבית כולו סבב סביב התורה ואהבתה

וכעת נראה מהי דוגמה אישית, חיה ומוחשית, בבית משפחת קופשיץ: ציר הבית כולו, סבב סביב התורה ואהבתה. באחד הימים דיווח ראש הישיבה על אחד הבנים שהוא מתרשל קצת בלימודיו. מיד השתררה אווירת אבל בבית. האמא הורידה את תכשיטיה מעליה, ולא ענדה אותם עוד. האב לא אכל באותו יום וישב בתענית, ושפך ליבו בתפילה ובתחנונים שהבחור יחזור ללימודו. לא היה מושג לשמוע בשורה כזאת ולהמשיך את החיים כרגיל. גלגל החיים נעצר, וכולם נתעטפו בצער. הבחור עצמו, בראותו את צערם הגדול של הוריו, חזר לתלמודו ולא התרשל עוד.

כשהגיע ילד הביתה, ובידו פתק מהמלמד המבשר על התקדמותו בלימודים, או על קושיה הגונה שהקשה, היתה פורצת שמחה בבית כולו. כולם, האב והאם, האחים והאחיות, היו שרויים בחדווה ובשמחה על הבשורה הטובה.

4. האם החליטה נחרצות: לסגור את החנות

אחד מילדי המשפחה נשאר יום אחד בבית בתואנה שהוא חולה, ואמו לקחה אותו לחנותה. הילד התבשם מאוויר החנות, התמוגג לספור את המטבעות המונחות בקופה, למשש את הסחורה. גם למחרת נשאר הילד בבית, בתואנה שאינו מרגיש טוב. גם ביום זה עקבה האם אחריו, וראתה שחפצי החנות שובים את ליבו, והוא מוצא ענין רב ב"מסחר". עתה כבר הבינה מהי "מחלתו" של הילד. לכן החליטה על אתר לסגור את החנות… היה זה ויתור על אפשרות של פרנסה, של פת לחם לילדים, אך "תלמוד תורה כנגד כולם". כי כן, יחד עם השמחה הגדולה, והמצב רוח המרומם ששרר בבית, היתה עקביות בלתי מתפשרת, בכל הנוגע ללימוד התורה ולקיום המצוות.

באדיבות אתר 'דרשו'.

 

[שלוות העמל]

נדרים פא א

ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה​

לחץ כדי לכווץ...

כתוב תורה מחזרת אחר אכסניה ומי שיש לו ג' דורות של ת"ח מובטח שלא תשתכח מפי זרעו וכו'
רק ומפני מה אין מצויין כל ת"ח לכאורה זהו הפשט

 

[כת הצפוני]

משפחת וויס
האחים המפורסמים הם: ר' בערל, ר' אשר ור' חיים,
אבל גם שאר האחים שם ת"ח מופלגים
כפי הזכור לי, אביהם לא היה ת"ח מופלג.

לחץ כדי לכווץ...

אביהם היה ת"ח גדול ידוע שהישועות משה מויזניץ אהב להתשעשע עמו בלימוד

 

[רצון]

ר' יוסף מר"י בית מתיתיהו,

לחץ כדי לכווץ...

זו טעות.

 

[ישיבישער]

משפחת אריאלי
ר' אשר אריאלי ר' שלמה אריאלי (רעק"א הכחול), ר' שמואל אריאלי (חברון החדשה), והחתנים ר' אברהם נובוגרוצקי ור' אברהם לויסון

משפחת אטיק
ר' מנדל, ר' אברהם והיה להם עוד אח מכולל חזו"א

משפחת זלזניק בני ר' שלמה זלמן

משפחת טורצ'ין

משפחת רוזנטל בני ר' אברהם דוד

 

[ישיבישער]

סתם מעניין למה אתה שואל דווקא עליהם.. וכי חסרות משפחות?

אספר לך שלפני כמה שנים שהסבא או הסבתא של משפחת פישהוף נפטר/ה, הלכתי לנחמם, וסיפרו שם: שלפני מלחמת העולם השניה משפחת פישהוף היתה עשירה גדולה, לשם הדוגמא, בכל העיר היו רק שני בעלי מכוניות, ומשפחת פישהוף היתה ביניהם. הם היו בין המשפחות הראשונות שהבינו שהולכת להיות מלחמה, ואביהם אסף אותם בהפתעה ערב אחד ואמר להם, אנחנו עוזבים עכשיו! אף אחד לא לוקח כלום. אם תופסים אותנו זה מסוכן ממש. נתן לכל אחד אישור מעבר וככה עזבו את כל העושר והכבוד שהיה להם ונסעו ברכבת עד שהגיעו לארץ ישראל, (אחד מהמשפחה הבריח גביע כסף בבגדיו וכשהגיעו למחוז חפצם האבא מאוד כעס שאם היו תופסים אותם בגללו יכל להפריע לכל המהלך).
אני זוכר שמאוד התפעלתי שעזבו את כל העושר והכבוד לחיי תורה פשוטים ואולי בגלל זה זכו למה שזכו.

לחץ כדי לכווץ...

לפי הטענה עזבו בגלל הסכנה
מה זה שייך לחיי תורה?

 

[חיים כולכם היום]

לפי הטענה עזבו בגלל הסכנה
מה זה שייך לחיי תורה?

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אתה רואה שהרבה משפחות לא עזבו והיו קשורים לכספם ולכבודם בעבותות, אם כן יש כאן שתי מעלות גם שעזבו את הכל ללא נגיעה לכספם. וגם שהגיעו לארץ ישראל חיו חיי תורה והבינו שזה העיקר בחיים ולא לחזור לעושר הגדול שהיה להם.
ואידך זיל גמור!

 

[בדרך חדשה]

אהבת תורה אמיתית (אי אפשר לעבוד על הילדים, הם יודעים היטב מה באמת הכי הכי חשוב לנו)...

וזה לא שייך להאם האב היה ת"ח או שלא, ועיתים אף אדרבה ואדרבה מינה מחריב ב"ה, ומפני מה אין בניהם של ת"ח וכו'

יש לציין כי עיתים האח הבכור היה בענין וסחף את שאר אחיו (או שמאליהם נהיו כמוהו, מקנאת סופרים או מסיבה כ"ש), וביודעי ומכירי קאמינא​

 

[נראה לפשוט]

הר"ר שמואל גריינימן ז"ל היה בעה"ב וגיס של החזו"א, בניו הגר"ח זצ"ל והגר"מ שיבדלחט"א, חתנו הגר"ב פינקל זללה"ה.

 

[הצעיר שבחבורה]

הר"ר שמואל גריינימן ז"ל היה בעה"ב

לחץ כדי לכווץ...

על סמך מה הקביעה הנ"ל?
היה תלמידו של מרן הח"ח, והוציא לאור מתורתו
וקשה להניח שהיה חריג כ"כ בין גיסיו הגאונים אשר בארץ