ביצה - מתוך שהותרה | ים התלמוד | פורום אוצר התורה ביצה - מתוך שהותרה | ים התלמוד | פורום אוצר התורה
והתוס' פליגי וכתבו דהותרו דווקא לצורך הנאה, אבל שלא לצורך, לא הותרו.
והביאו ראיה שליטתם והפנ''י הביא ראיה נוספת.
ובשטמ''ק הובאה שיטה שלישית דאיפליגו ב''ה בין צורך אכילה לצורך הנאה.

וכבר האריכו בהמורם והנוגע להלכה (בלקו''ש) משיטותיהם. אבל חשבתי שמדובר באשכול הזה דווקא בעניין שלא הצלחתי למצוא בספרים בסברות המחלוקת שלהם (בעיקר בין תוס' לשטמ''ק). ויישר כוחו.
 
נערך לאחרונה:
מה הסברא בזה?
(במקצתה, כולה ובלצורך, שלא לצורך)
זה סברות דאחר שראינו היתר בתורה של או''נ וכבר מצינו שיו''ט כבר לא שבת באו רבנן ומצאו היתר כי כבר מותר אז כנראה יש לו עוד אפיקים למושג או''נ שמגיע מרמה של צורך מאוד חשוב שזה יו''ט לא כמו שבת וכמו שאפי' או''נ לימים רבים לא התירו כי זה מושג של צורך דחוף וע'ז בנוי מתוך ויש אפי סברות שזה מדאו' להרחיב אותו כמו בכל דיני יו''ט וחוה''מ כעין מסרן הכתוב
 
תוס' (כתובות ז, א) מתוך שהותרה לצורך פירוש לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש ובלבד שיהא צורך הנאת היום או צורך קיום מצוה ביו"ט כההיא דהוצאת קטן למולו וספר תורה לקרות בו ולולב לצאת בו (ביצה דף יב.) אבל שלא לצורך היום כלל, לא...


שטמ''ק (כתובות ז, א) מתוך שהותרה חבורה לצורך כו'. ואיכא למידק למה ליה לאורוכי כולי האי לימא בקוצר מאי דעתך דהא מותר לעשות הבערה ותירצו בתוס' דאי הוה קאמר הכי הוה משמע דכל חבורה והבערה מותר בי"ט ואפילו שלא לצורך כלל והא ודאי ליתא כדאיתא בכמה דוכתי להכי קאמר מתוך שהותרה חבורה לצורך כו' דלא אסקינן היתרא אלא חדא דרגא דאף על פי דלא הוי לצורך אוכל נפש שרי ומיהו בעי' שיהא צורך היום או למחר צורך קיום מצוה

ובזה יש לעיין:
א. מהי דעת השטמ''ק ומניין לחלק בתוך המלאכה גופא, בין חבורה השחיטה לשאר חבורות (וודאי שיש סברא לחלק, אבל כיצד רואים שהאיסור אינו חל על חצי מלאכה או שהותר בחצי ממנה).

ב. מהם סברות מחלוקתם
 

הודעות מומלצות

המדרש אומר שיש שישים ריבוא אותיות לתורה, אך...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון