כשלא מסיח דעת זכור לי מהגרא או מעשה רב
לא כתוב שאסור להשיח בהם, כל האיסור הוא להסיח דעת מהן. ובאמת מקור איסור השיחה הוא בגר"א במעשה רב, שהו"ד במשנ"ב לז סק"ז.
אם אני לא טועה אין שום מקור קדום יותר לכך, דהיינו כמו שאמר הרב @פנחס ע דאי לא מסח דעתיה יכול לדבר ולהפליג...
רק שהרב כתב שהוא המקור להתיר כאשר לא מסי"ד - ובעצם הוא בכלל המקור לאיסור, לכאורה אף בלא מסי"ד.
 
נערך לאחרונה:
כשלא מסיח דעת זכור לי מהגרא או מעשה רב
לא כתוב שאסור להשיח בהם, כל האיסור הוא להסיח דעת מהן. ובאמת מקור איסור השיחה הוא בגר"א במעשה רב, שהו"ד במשנ"ב לז סק"ז.
אם אני לא טועה אין שום מקור קדום יותר לכך, דהיינו כמו שאמר הרב @פנחס ע דאי לא מסח דעתיה יכול לדבר ולהפליג...
רק שהרב כתב שהוא המקור להתיר כאשר לא מסי"ד - ובעצם הוא בכלל המקור לאיסור, לכאורה אף בלא מסי"ד.
אפילו כשמסיח דעת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון