ידוע הויכוח בין ר"מ לר"י האם מתנה על מה שכתוב בתורה, בדיני הממונות - האם תנאו בטל או שתנאו קיים, בגישה שנוקטת שתנאו קיים - נאבקו רבות הראשונים, שברשב"א [כתובות נו, א;] נאמר שעקב ומשמעות לשונו זה מחילה, אזי מועלת מחילתו, וברמב"ן [ב"ב קכו, ב;] מבו' שאפילו כשמתנה לבטל את עצם הדין - גם אמור שתנאו קיים.
ברצוני להבין את מאן דאמר "מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - תנאו בטל" ואף למאן דפליג - שתנאו קיים, יקשה להרשב"א באופן שהתנה שייבטל גוף הדין, שלשיטתו בהאי גוונא כולם מודים שלא מועיל, ואף להרמב"ן באופן שאומר 'על מנת שאין בו אונאה' וכדומה, שבא לסלק את דין התורה מהעסק בינהם [ולא בכשאר המקומות שבהם סילק עצמו מדין תורה - דכי האי מועיל] שלא מועיל לכולי עלמא [ב"מ נא, ב;].
הרי באשר האדם מעדכן את רעהו מראש שהוא לוקח הימנו סכוף נוסף על המקח ['אונאה'] אזי אין כאן שום עוול ופשע שנעשה בינהם - שהרי באופן זה נחתם הענין בין הצדדים [ב"מ נא, א;]. באשר נעשו קידושין בינהם והאשה הסכימה לוותר על הזכויות הממוניות - משפטיות של ה'שאר כסות ועונה' - אזי מאיזה טעם נבוא לומר שמשפט זה - התבטל, הרי זה רצונה ובכך מתממש זכותה [כתובות נו, א;]. באשר נתנה התורה זכות להאדם שאחרי שש שנים ייפטר מחובותיו מחמת הדאגה הכנה לתקן הנחשלים שבציבור כמותו [מו"נ ג, לט;] אזי - אם הוא עצמו גילה בדעתו שזה מה שהוא רוצה ומעונין - איזה מקום יש לכפות ולתת לו זכויות שכרגע מתהוות עבורו כנטל [מכות ג, ב;]. וכן שהאישה מוחלת על כתובתה קודם הנישואין [כתובות פג, א;] ועוד רבים.
אשמח לביאור מחודש על הענין, שאלתי כן אחד מגדולי רבותי - וענה לי שמעולם תמה ע"כ [זה באמת מענין, כל המערכות המשפטיות האוניברסליות נתונות לשינוי באם הוסכם בין הצדדים ואילו רק משפטי התורה מתעקשות להישאר בהתהוותם על אף ששני הצדדים הסכימו פה אחד לתנאי, מה הביאור בזה?].
ברצוני להבין את מאן דאמר "מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון - תנאו בטל" ואף למאן דפליג - שתנאו קיים, יקשה להרשב"א באופן שהתנה שייבטל גוף הדין, שלשיטתו בהאי גוונא כולם מודים שלא מועיל, ואף להרמב"ן באופן שאומר 'על מנת שאין בו אונאה' וכדומה, שבא לסלק את דין התורה מהעסק בינהם [ולא בכשאר המקומות שבהם סילק עצמו מדין תורה - דכי האי מועיל] שלא מועיל לכולי עלמא [ב"מ נא, ב;].
הרי באשר האדם מעדכן את רעהו מראש שהוא לוקח הימנו סכוף נוסף על המקח ['אונאה'] אזי אין כאן שום עוול ופשע שנעשה בינהם - שהרי באופן זה נחתם הענין בין הצדדים [ב"מ נא, א;]. באשר נעשו קידושין בינהם והאשה הסכימה לוותר על הזכויות הממוניות - משפטיות של ה'שאר כסות ועונה' - אזי מאיזה טעם נבוא לומר שמשפט זה - התבטל, הרי זה רצונה ובכך מתממש זכותה [כתובות נו, א;]. באשר נתנה התורה זכות להאדם שאחרי שש שנים ייפטר מחובותיו מחמת הדאגה הכנה לתקן הנחשלים שבציבור כמותו [מו"נ ג, לט;] אזי - אם הוא עצמו גילה בדעתו שזה מה שהוא רוצה ומעונין - איזה מקום יש לכפות ולתת לו זכויות שכרגע מתהוות עבורו כנטל [מכות ג, ב;]. וכן שהאישה מוחלת על כתובתה קודם הנישואין [כתובות פג, א;] ועוד רבים.
אשמח לביאור מחודש על הענין, שאלתי כן אחד מגדולי רבותי - וענה לי שמעולם תמה ע"כ [זה באמת מענין, כל המערכות המשפטיות האוניברסליות נתונות לשינוי באם הוסכם בין הצדדים ואילו רק משפטי התורה מתעקשות להישאר בהתהוותם על אף ששני הצדדים הסכימו פה אחד לתנאי, מה הביאור בזה?].