וירא מתפיס באילו של אברהם (2 צופים)

[גרינפלד]

בנדרים (י, ב) תנן, שהאומר שהחולין יהיו כאימרא נאסר כדין מתפיס בדבר הנדור. ותוס' (בפי' אחד) פירשו, ש"כאימרא" היינו שמתפיס באילו של אברהם אבינו. וכ"ה בירושלמי (שם פ"א ה"ג) "מהו כאימרה... ר"ש בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו".

וידוע להקשות, שלר' שמעון בזבחים (מה, א) אין איסור הנאה מדאורייתא בקדשי עכו"ם, וכמו שהוכיחו התוס' שם מלשון הגמ' "לא נהנין - מדרבנן".

ולכאורה האיל של העקידה אינו כשאר קדשי עכו"ם, אלא היה זה קרבן מיוחד שאברהם הקריב במקום יצחק, ועי' במשך חכמה שיתכן שהיה לזה דין של הקרבה של יוה"כ. וא"כ הוא קדוש כמו כל קדשי ישראל.

אלא שעכ"פ יש את הערת הגרד"ל שליט"א שבאותם ימים עדיין לא היה איסורי נדר והקדש. ותירץ הגרד"ל, שמכיון שאם הקדש זה היה קיים היום היה אסור - סגי בזה להתפסה.​

 

[שטייגניסט]

בנדרים (י, ב) תנן, שהאומר שהחולין יהיו כאימרא נאסר כדין מתפיס בדבר הנדור. ותוס' (בפי' אחד) פירשו, ש"כאימרא" היינו שמתפיס באילו של אברהם אבינו. וכ"ה בירושלמי (שם פ"א ה"ג) "מהו כאימרה... ר"ש בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו".

וידוע להקשות, שלר' שמעון בזבחים (מה, א) אין איסור הנאה מדאורייתא בקדשי עכו"ם, וכמו שהוכיחו התוס' שם מלשון הגמ' "לא נהנין - מדרבנן".

ולכאורה האיל של העקידה אינו כשאר קדשי עכו"ם, אלא היה זה קרבן מיוחד שאברהם הקריב במקום יצחק, ועי' במשך חכמה שיתכן שהיה לזה דין של הקרבה של יוה"כ. וא"כ הוא קדוש כמו כל קדשי ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

מבואר בקר"א זבחים קט"ז ב' ומקד"ד סי' כ"ז סק"ט וחזו"א קמא סימן מ"א סקי"ד דר"י דקאמר דקדשי עכו"ם השוחטן בחוץ חייב ה"מ בקדשי עכו"ם שהקדישום להקריב במקדש אבל אם הקדישום בתורת קדשי בני נח ליכא כלל חיוב שחוטי חוץ ובתוס' המשמעות לא כן

עכ"פ לפי"ז אולי הקדיש בתורת להקריב במקדש [דאי' במדרש שרצה לבנות, ובפרט שנמצא במקום המקדש]

 

[גרינפלד]

עכ"פ לפי"ז אולי הקדיש בתורת להקריב במקדש [דאי' במדרש שרצה לבנות, ובפרט שנמצא במקום המקדש]

לחץ כדי לכווץ...

אבל ע"ז דנה הגמ' בזבחים מה.

 

[שטייגניסט]

אבל ע"ז דנה הגמ' בזבחים מה.

לחץ כדי לכווץ...

הנידון אם אסור או חייב
כמבואר שם בתוס'
ולא אם פטור וכלשון של ר"ש שם

 

[שטייגניסט]

עי' רמב"ם בפ"ז מביא"מ הי"ב ובנו"כ שם
דמבואר דפסול תורה בזקן כזה שנשרו כל שיניו ולא משום מראית עין


מה שכתבנו לעיל הוא בבהמה

 

[תיבת גמא]

וידוע להקשות, שלר' שמעון בזבחים (מה, א) אין איסור הנאה מדאורייתא בקדשי עכו"ם, וכמו שהוכיחו התוס' שם מלשון הגמ' "לא נהנין - מדרבנן

לחץ כדי לכווץ...

אולי איסור אכילה..?

עכ"פ לפי"ז אולי הקדיש בתורת להקריב במקדש [דאי' במדרש שרצה לבנות, ובפרט שנמצא במקום המקדש]

לחץ כדי לכווץ...

זה משליך גם על איסור הנאה ? ( אולי רק על איסור שחוטי חוץ..

 

[שטייגניסט]

זה משליך גם על איסור הנאה ? אולי רק על איסור שחוטי חוץ..

לחץ כדי לכווץ...

כל התפסה בקרבן האיסור נתפס בקדושתו
ומ"ש הא מהא?

 

[בצלצלי שמע]

בנדרים (י, ב) תנן, שהאומר שהחולין יהיו כאימרא נאסר כדין מתפיס בדבר הנדור. ותוס' (בפי' אחד) פירשו, ש"כאימרא" היינו שמתפיס באילו של אברהם אבינו. וכ"ה בירושלמי (שם פ"א ה"ג) "מהו כאימרה... ר"ש בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו".

וידוע להקשות, שלר' שמעון בזבחים (מה, א) אין איסור הנאה מדאורייתא בקדשי עכו"ם, וכמו שהוכיחו התוס' שם מלשון הגמ' "לא נהנין - מדרבנן".

ולכאורה האיל של העקידה אינו כשאר קדשי עכו"ם, אלא היה זה קרבן מיוחד שאברהם הקריב במקום יצחק, ועי' במשך חכמה שיתכן שהיה לזה דין של הקרבה של יוה"כ. וא"כ הוא קדוש כמו כל קדשי ישראל.

​

לחץ כדי לכווץ...

אינו מבואר כל הצורך, אם לאבות היה דין בני נח, איזה איסור יש בקרבנם.
ואכן הגרי"ז הוכיח מכאן שהיה להם דין ישראל בקרבנם. עי' מעתיקי שמועה [ח"ב עמ' קנ].

אלא שעכ"פ יש את הערת הגרד"ל שליט"א שבאותם ימים עדיין לא היה איסורי נדר והקדש. ותירץ הגרד"ל, שמכיון שאם הקדש זה היה קיים היום היה אסור - סגי בזה להתפסה.

לחץ כדי לכווץ...

וכבר קדמו בשיעורי הגר"ש רוזובסקי [נדרים, אות פ'].