חידות מעניינא דיומא נוסח מסוים בספירת העומר

[אוהב ספר]

איזה נוסח בספירת העומר, אם יגיד אותו אדם ביום מסוים זה יהיה מחלוקת ראשונים האם יצא, ויום אח"כ זה יהיה מחלוקת ראשונים הפוכה (כלומר, מי שאוחז שביום הראשון יצא אוחז שביום השני לא וכן להיפך)?

 

[אוהב ספר]

הבהרה: שוב נתבוננתי שלא מדובר על אותו נוסח בדיוק, אלא בנוסח דומה (ששתיהם שונים באותו סוג דבר מהנוסח המקובל)

 

[ממגד שמים]

נסיון קלוש:
ארבעים חסר א' מח' אי יצא בזה -עי' משנ"ב ס"ק י"א ובהג' רעק"א בשם פרי הארץ
ולמחרת בארבעים לעומר אי יאמר ארבעים חסר א' נכנסנו למח' אי תוכ"ד יכול לקלקל, אבל מסתמא ליתא דאי"ז בהכרח אותה המח'

 

[ממגד שמים]

נסיון שני:
ביום 5 אמר היום חמישה ימים, ותוכ"ד תיקן להיום 6 - דכך סבר לפום טעותו
ןלמחרת , שהיה באמת 6 אמר היום חמישה - וברכתו היה ע"ד 5 אמר היום חמישה ומיד תיקן להיום 6 - שבזה מח' הפוכה
שורש הסוגיא בברכות יב פתח בדחמרא וסיים בדשיכרא, ע"ש מלחמת וברשב"א וצ"ת.

 

[אוהב ספר]

אבל מסתמא ליתא דאי"ז בהכרח אותה המח'

נכון

 

[אוהב ספר]

שבזה מח' הפוכה

מה זה קשור לזה?
זה נידון בתוך כדי דיבור לגרע וזה נידון בברכות

 

[אוהב ספר]

רמז: הסיטואציה יכולה לקרות 6 פעמים

 

[יהודי]

רמז: הסיטואציה יכולה לקרות 6 פעמים

אמר היום ששה ימים שהם שבוע אחד ביום הששי וביום השביעי

 

[אוהב ספר]

אמר היום ששה ימים שהם שבוע אחד ביום הששי וביום השביעי

באר דבריך

 

[יהודי]

טור סימן תפט
וצריך לספור מעומד, ולברך תחילה. וסופר הימים והשבועות. כיצד? ביום הראשון עומד ומברך "על ספירת העומר", "היום יום אחד", עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד". וביום שמונה יאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד", עד שיגיע לי"ד, יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות", וכן לעולם. וכתב אבי העזרי: יש אומרים שאין צריך למנות הימים, רק עד שיגיע לשבוע, כגון: "היום יום אחד" עד שיגיע לשבעה ימים, ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד", אבל מכאן ואילך אין צריך למנות ימים של שבוע שעברה עם השבוע הבא, אלא ביום שמונה יאמר: "היום שבוע אחד ויום אחד" ואין צריך לומר "היום שמונה ימים", שכבר מנאם בשבוע שעבר, וכן ביום ט', עד שיגיע לי"ד יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות", וביום ט"ו יאמר: "היום ב' שבועות ויום אחד", וכן לעולם. ויש אומרים שאין להזכיר השבועות אלא בסוף השבוע, כגון ביום ז' יאמר: "היום ז' ימים שהן שבוע אחד", וביום ח' אינו אומר אלא "היום ח' ימים" עד שיגיע לי"ד, וכן לעולם. וכאשר כתבתי כן נהגו וכן עיקר:
לכאורה דווקא בשבוע השני אם אמר היום שלשה עשר יום שהם שני שבועות לא יצא לשיטה שצריך להזכיר כל יום מנין השבועות, אבל בשבוע הראשון אם אמר היום ששה ימים שהם שבוע אחד יצא אז זה יכול לצאת בכל שבוע חוץ מהשבוע הראשון.

 

[אוהב ספר]

לא ירדתי לעומק דעתך

 

[יהודי]

יש מחלוקת בראשונים שמובאת בדברי הטור שצטטתי
יש סוברים שרק בסוף השבוע צריך למנות את השבועות ולפי זה שאמר ביום הי"ג היום שלשה עשר יום יצא ולא מעכב שטעה במניין השבועות.
ויש סוברים שלא צריך להזכיר מניין הימים בסוף השבוע ושהזכיר את מניין השבועות יצא אפי' שטעה במניין הימים.
הדוגמא שהבאתי בהתחלה לא נכונה כי ביום הששי לכו"ע יצא כיוון שהזכיר מניין הימים.(יש לדון שאולי נקרא טועה במניין השבועות אפ' שהזכיר את מה שצריך וצ"ע)

 

[אוהב ספר]

שימו לב למה שהבהרתי למעלה שלא מדובר על אותו נוסח בדיוק, אלא בנוסח דומה (ששתיהם שונים באותו סוג דבר מהנוסח המקובל)

רמז נוסף: אם יגיד נוסח א' ביום השני וכן נוסח ב' ביום הראשון לכו"ע לא יצא