עוזי ומגני

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,418
פוסט השבוע
1
תודות
8,465
נקודות
525
מקובל בעולם שאם הפועל עשה נזק לשכנים במהלך הבניה שבעה"ב משלם את הנזק [ואח"כ נפרע מהקבלן שנפרע מהפועל]
וצריך לי עיון אי שורת הדין הכי הוא
דלכאו' בעה"ב פטור משום שלא אמר לפועל להזיק ואין קשר בין מה שהפועל הזיק בשעה שהיה שכור לו
וכמו"כ הקבלן ג"כ פטור שאין הוא אחראי על נזקי הפועל שהוא בר דעת וצריך לשמור ע"ע שלא יזיק
ולכאו' על הניזק לגשת ישר אל הפועל ולדרוש ממנו לתקן ולשלם על הנזק
וכמו"כ אין חילוק אי הפועל בן ברית או שאינו
אמנם יש כאלו שמתנים את החתימה של האישור לבניה במה שיתקן כל נזק שיקרה לדירה מחמת הפועלים וצ"ע אי הוי אסמכתא
 
מקובל בעולם שאם הפועל עשה נזק לשכנים במהלך הבניה שבעה"ב משלם את הנזק [ואח"כ נפרע מהקבלן שנפרע מהפועל]
וצריך לי עיון אי שורת הדין הכי הוא
דלכאו' בעה"ב פטור משום שלא אמר לפועל להזיק ואין קשר בין מה שהפועל הזיק בשעה שהיה שכור לו
וכמו"כ הקבלן ג"כ פטור שאין הוא אחראי על נזקי הפועל שהוא בר דעת וצריך לשמור ע"ע שלא יזיק
ולכאו' על הניזק לגשת ישר אל הפועל ולדרוש ממנו לתקן ולשלם על הנזק
וכמו"כ אין חילוק אי הפועל בן ברית או שאינו
סיפר לי יהודי ששאל את כל החשבון הנ"ל את הגר"י סילמן
ותוך כדי הוא כבר ענה לו
שיש אומדנא דמוכח שהשכנים לא הסכימו לו לבנות אלא אם כן הוא משלם להם את כל הנזקים שיקרו לו
(איני זוכר אם אמר לו שהוא לא מורה כך ממש למעשה אבל וודאי שחייבים לחתום על בחוזה)
 
שיש אומדנא דמוכח שהשכנים לא הסכימו לו לבנות אלא אם כן הוא משלם להם את כל הנזקים שיקרו לו
ועדין יל"ע במקום שא"צ חתימת השכנים
כגון שרק משפץ דירתו מהיסוד בלא תוספת
מי שמתחייב לשלם אם יזיק בגרמא לכאו' לא הוה אסמכתא
למה?
הנזק הוא וודאי?
יתכן שיהא נזק והוא חתם היה בטוח שלא יהא נזק
ואי מצד שבגרמא יש כאן צד חיוב הרי הכא זה אפי' לא גרמא
הוא לקח פועל והפועל בפשיעתו או בחוסר זהירותו [הינו הך..] גרם נזק.
כיצד הנזק מתייחס לבע"ב ולו באופן הקלוש ביותר?
 
אולי אפשר לחייב כמוכר ביתו לעכו"ם דמסלק ליה (לשכנו) כל אונסא דאתי מחמתיה דאמר ליה אריא ארבעית אמצראי.
דיני שכנים הם לא רק דיני מזיק, אלא דין שותפים. ולכן יש יותר מחויבות.
 
אולי אפשר לחייב כמוכר ביתו לעכו"ם דמסלק ליה (לשכנו) כל אונסא דאתי מחמתיה דאמר ליה אריא ארבעית אמצראי.
דיני שכנים הם לא רק דיני מזיק, אלא דין שותפים. ולכן יש יותר מחויבות.
לפי"ז יהא כן רק בפועל גוי
ועוד דלמא שאני שמוכר ביתו ויוצר לו אונס מחמת הגוי למקום שהגוי רק מזיק
 
לפי"ז יהא כן רק בפועל גוי
ועוד דלמא שאני שמוכר ביתו ויוצר לו אונס מחמת הגוי למקום שהגוי רק מזיק
הוא הביא את הגוי לכאן, בין ע"י מכירת ביתו ובין ע"י הזמנתו לשיפוצים.
לגבי פועל שאינו גוי עדיין יש מקום לדון לחייב משום שסו"ס שורש העניין קיים, שהוא הביא מזיק פוטנציאלי סמוך לבית שכנו.
וראה בחשוקי חמד בכורות ל"ה ע"א שחייב אדם המאויים ע"י העולם התחתון שישרפו את אופנועו והחנה בחדר מדרגות וזה לא מנע מהם לשרוף. וחייב כרועה שהתגרה בגנבים.
 
הוא הביא את הגוי לכאן, בין ע"י מכירת ביתו ובין ע"י הזמנתו לשיפוצים.
לגבי פועל שאינו גוי עדיין יש מקום לדון לחייב משום שסו"ס שורש העניין קיים, שהוא הביא מזיק פוטנציאלי סמוך לבית שכנו.
וראה בחשוקי חמד בכורות ל"ה ע"א שחייב אדם המאויים ע"י העולם התחתון שישרפו את אופנועו והחנה בחדר מדרגות וזה לא מנע מהם לשרוף. וחייב מטעם רועה שהתגרה בגנבים.
וא"כ יהיה חייב על כל הנזקים שיעשה גם בדרך לעבודה [נניח גנב אופניים.]
 
וא"כ יהיה חייב על כל הנזקים שיעשה גם בדרך לעבודה [נניח גנב אופניים.]
כלפי השכנים לפי הרב זילברשטיין יש דין שותפים שנפסק בשו"ע שדינם כשומר שכר
וכלפי הרחוב הדין הוא כמזיק רגיל. (בחשוקי חמד שם האריך בזה) ולכן לכאו' יהיה גרמא בעלמא.
 
כלפי השכנים לפי הרב זילברשטיין יש דין שותפים שנפסק בשו"ע שדינם כשומר שכר
וכלפי הרחוב הדין הוא כמזיק רגיל. (בחשוקי חמד שם האריך בזה) ולכן לכאו' יהיה גרמא בעלמא.
חידוש הוא בשבילי להגדיר כל פועל ערבי כרועה שהתגרה בגנבים
מה עוד ששם יש פעולה אקטיבית מצידו שהוא התגרה בהם
והכא הוא לא רק הזמין אותו לעשות פעולה רגילה ולא התגרה בערבי שגרם לו נזק
לא נראה לי דומה כלל ועיקר
 
כידוע לא ברור מה המחייב כנ"ל.

אולם נמצא
בשיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף צח עמוד ב

מתניתין: הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל וכו'. אם שבר האבנים חייב לשלם שהיה לו ליזהר שלא ישברו. אי נמי הזיק אחרים בסתירתו הכותל חייב דאיבעי ליה לעיוני דאדם מועד לעולם אבל בעל הבית פטור שהרי כל המלאכה על האומן ובעל הבית מסולק הוא משם ומשום הכי נקט דוקא קבל אבל אם היה שכיר יום שלא נסתלק בעל הבית משם השמירה מוטלת על שניהם ושניהם משלמין. ה"ר יהונתן ז"ל.

מאירי

וכן כתב הרב המאירי ז"ל וזה לשונו: הבנאי שקבל עליו לסתור את הכותל ושבר את האבנים חייב לשלמן שכך קבל עליו מן הסתם שלא לשברן וכן אם הזיק בסתירתו שמועד הוא לעולם ובעל הבית כבר נסתלק משמירה זו הואיל וזה קבל מלאכה זו בדרך קבולת הא אם עשה בה שכיר יום לא נסתלק בעל הבית משמירתה ושניהם משלמין. ע"כ.

ועי'
1. כתב עת מקבציאל ל, תשס"ה, שעח - שפ
נושא המאמר: בעל הבית שהביא פועל או אומן לתקן ותוך כדי עבודתו הזיק לאחרים מחבר: הרב אשר חנניה כתב עת: מקבציאל ל, תשס"ה, שעח - שפ
 
חידוש הוא בשבילי להגדיר כל פועל ערבי כרועה שהתגרה בגנבים
מה עוד ששם יש פעולה אקטיבית מצידו שהוא התגרה בהם
והכא הוא לא רק הזמין אותו לעשות פעולה רגילה ולא התגרה בערבי שגרם לו נזק
לא נראה לי דומה כלל ועיקר
מכיוון שנפוץ מאוד שיש נזקים היקפיים בבנייה ומאידך גנבים לא תמיד מגיעים כשמתגרים בהם, אפשר שיש לדמות.
לגבי האקטיביות, שם מדובר גם באופן שהוא נקט ב"שיטת בן גביר" והתכוון להפחיד את הגנבים.
אך הרב @אמרי פי כבר הביא מקורות מפורשים מהראשונים, וא"כ א"צ לדידי.
 
לגבי האקטיביות, שם מדובר גם באופן שהוא נקט ב"שיטת בן גביר" והתכוון להפחיד את הגנבים.
מכיר את הגמ'
אבל שם הוא חשב להבריח אותם בצורה לא מוצלחת וע"כ אפשר להחשיבו כמזיק אולם הכא הוא רק הביא אותו לאזור ואין שום פעולה מצידו שתחשיב אותו כגורם הנזק
 
מתניתין: הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל וכו'. אם שבר האבנים חייב לשלם שהיה לו ליזהר שלא ישברו. אי נמי הזיק אחרים בסתירתו הכותל חייב דאיבעי ליה לעיוני דאדם מועד לעולם אבל בעל הבית פטור שהרי כל המלאכה על האומן ובעל הבית מסולק הוא משם ומשום הכי נקט דוקא קבל אבל אם היה שכיר יום שלא נסתלק בעל הבית משם השמירה מוטלת על שניהם ושניהם משלמין. ה"ר יהונתן ז"ל.

מאירי

וכן כתב הרב המאירי ז"ל וזה לשונו: הבנאי שקבל עליו לסתור את הכותל ושבר את האבנים חייב לשלמן שכך קבל עליו מן הסתם שלא לשברן וכן אם הזיק בסתירתו שמועד הוא לעולם ובעל הבית כבר נסתלק משמירה זו הואיל וזה קבל מלאכה זו בדרך קבולת הא אם עשה בה שכיר יום לא נסתלק בעל הבית משמירתה ושניהם משלמין. ע"כ.
יל"ע אי כיום שעבודות שיפוץ נעשות ע"י פועל של קבלן לכאו' כיון שהביא קבלן נסתלק מהשמירה ופטור
ויל"ע אי הקבלן חייב או שדווקא על בעה,ב יש חיוב שמירה מחודש זה
 
גם אם לא צריך חתימת שכנים יש זכות לשכנים לא להסכים לשכן להכניס לשטח המשותף פועלים שיכולים להזיק,
וכיון שכך, מסתמא הכניס שלא בגזל על דעת שישלם כל נזקא דאתי מחמתיה.
שמעתי פעם (שמועה בעלמא) למישהו שאמר שהכניס שלא ברשות, ואמנם עבר על גזל, אך לא חייב בנזקי השכנים ופטרו אחד מגדולי הדיינים. ואני חושב שיש לדמות מקרה זה לשכירות בתים שהמונע חבירו מתחילה מלדור בביתו ונקב סכום על השהות, אין לו זכות לומר אני נכנס בגזל, אלא על כרחו אם נכנס הוא לפי תנאי הכניסה, וכן הוא בשטח משותף, אין לאף אחד זכות להכניס מישהו שיכול (ברמה בסיסית של אחוזים) לגרום נזק, ואם הכניסו, הוא על דעת שישלם את כל נזקיו.
 
גם אם לא צריך חתימת שכנים יש זכות לשכנים לא להסכים לשכן להכניס לשטח המשותף פועלים שיכולים להזיק,
וכיון שכך, מסתמא הכניס שלא בגזל על דעת שישלם כל נזקא דאתי מחמתיה.
שמעתי פעם (שמועה בעלמא) למישהו שאמר שהכניס שלא ברשות, ואמנם עבר על גזל, אך לא חייב בנזקי השכנים ופטרו אחד מגדולי הדיינים. ואני חושב שיש לדמות מקרה זה לשכירות בתים שהמונע חבירו מתחילה מלדור בביתו ונקב סכום על השהות, אין לו זכות לומר אני נכנס בגזל, אלא על כרחו אם נכנס הוא לפי תנאי הכניסה, וכן הוא בשטח משותף, אין לאף אחד זכות להכניס מישהו שיכול (ברמה בסיסית של אחוזים) לגרום נזק, ואם הכניסו, הוא על דעת שישלם את כל נזקיו.
יש לי שכנים שיש להם מכר שמסוכסך איתי אני יכול לאסור עליהם להכניס אותו לחדר מדרגות של הבנין? זה יהיה גזל אם יכנס לחדר מדרגות כדי לבקר אותם?
 
שמצוי היזקם.
(אז מה כן ההסכם שיתוף שלהם?)
לא שמענו על כזה הגבלה
אם יש לו כח להגביל אז כל אחד
ובפרט שזה צורה נורמלית של שימוש שאדם צריך שיפוצים הוא מביא פועלים ומה שייך למנוע ממנו זכות זו
השיתוף שלהם מתבטא שא"א להשתמש בשימוש שמונע משותפים אחרים להשתמש
וכמו"כ נזקים שקרו מוטלים על כולם והנקיון והסדר מוטלים על כולם
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון