מלבד העוצמה הרוחנית שבדבר,
התבודדות זה כלי טיפולי שמשתמשים בו,
כשיש לי כאב, לדוג' דיברו אליי בצורה משפילה מאוד,
אז בברירת מחדל שלנו זה להתעצבן ולכעוס עליו,
אבל בשביל לנקות בלב את זה, אז צריך פשוט להיפגע,
להיפגע פירושו לחוות את ההשפלה,
לשבת ולחשוב איך אני חשתי מושפל ולא להתמקד איך הוא השפיל אותי,
וברגע שאני פוגש את הרגש המדוייק, הכאב מתפוגג כולו או רובו,
ואם לא פגשתי את הרגש וחוויתי אותו אז אני ממשיך להתבשל בתוכי, וזה לא מתפוגג-אולי נדחק,
ואם זה לא התפוגג אז הוא מנהל אותי בתת מודע בצורה חד משמעית,
ובשביל לרפאות כאב מהעבר, פגיעה, חוסר אמון, ביקורת ועוד, זה על ידי שאני שוב מנסה להיכנס לזה,
לחוות את זה ולבכות ולכאוב את זה [בלי שאף אחד יראה...],
אבל כשאני מנסה לחוות את זה במקום מרכזי, אז המוח ינסה לברוח כי הוא לא רוצה להיפגש עם הכאב,
אז לכן ההתבודדות היא תרופה אמיתית לגעת באומץ במקומות הכואבים, ולהרגיש את החוייה הקשה,
בלי פלאפונים ונשנושים, רק לנסות לחוות מקומות שבטבעי שלנו אנחנו בורחים מזה,
וכל פעם שנצליח להגיע לשם, ולהכניס את הקב''ה לתמונה, איך הוא היה איתי בקושי,
אז מתחיל הריפוי מהחוויה שמנהלת אותי.