- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,457
- נקודות
- 1,280
לפנינו סיפור שהתפרסם לפני שנים ספורות בארה"ב. בימים ההם העלילו אינשי דלא מעלי עלילה על קבוצה של יותר ממנין יראים ושלמים שמעלו בכספי המדינה, וכמה ימים לפני ל"ג בעומר התפרסו שוטרים הרבה על בתיהם של אנשים הללו ואסרו את כל החשודים במעל הזה, ונתנו אותם במאסר עד אשר יתברר דבר המשפט.
בין היהודים היה אחד שהקפיד מדי שנה בשנה לנסוע למירון בל"ג בעומר ולהשתטח על קברו של רשב"י, והצטער צער רב כשהבין שלא יוכל לקיים מנהגו ולשהות בשנה זו בצילה דמהימנותא. בצר לו ביקש מאחד מבניו שיסע במקומו וידפוק על שערי רחמים שהוא וחבריו יצאו זכאים בדין. הסכים הבן למלא רצון אביו וכאשר נפרד ממנו לשלום הרגיעו בדברי נחומים, ובין השאר אמר לו, שבשכר נסיעותיו בכל שנה אל רשב"י יזכה שהשנה יבוא רשב"י אצלו, שהרי הנאנס לעשות מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
ואכן יצא הבן לדרך, ובאור לל"ג בעומר עלה אל הציון ושפך פלגי דמעות והתחנן לפני אבינו שבשמים שיציל את אביו וחבריו מן הדין הקשה. ויהי בחצי הלילה פרצה שריפה גדולה בבית האסורים בארה"ב, מיד פינו שר בית הסוהר ועוזריו את כל היושבים בגיא צלמות יחד עם קבוצת היהודים, אשר מיד כשראו את להבות האש התחילו לשיר ולזמר בינם לבין עצמם את השירים המקובלים לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, וחזרו וכפלו ושלשו את הפיסקא 'תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי', כשהם מתחננים מעומק הלב שיזכו לישועה גדולה בזכותו של רשב"י.
ואכן כאשר הצליחו להשתלט ולכבות את השריפה לאחר כמה שעות לא יכלו להחזיר את כולם לשם, וכיון שעדיין לא הורשעו היהודים במעשיהם ע"כ פסקו עליהם לחזור לביתם בתנאים מוגבלים ובהשגחה מיוחדת, מיד הודו לה' על אתחלתא דגאולה זו, ואכן בעת המשפט זכו לסייעתא דשמיא נפלאה ונפטרו בקנס של סכום כסף, וידעו שהמתיקו הדינים במירון בזכות רבי שמעון בא יוחאי. (באר החיים - ל"ג בעומר)
בין היהודים היה אחד שהקפיד מדי שנה בשנה לנסוע למירון בל"ג בעומר ולהשתטח על קברו של רשב"י, והצטער צער רב כשהבין שלא יוכל לקיים מנהגו ולשהות בשנה זו בצילה דמהימנותא. בצר לו ביקש מאחד מבניו שיסע במקומו וידפוק על שערי רחמים שהוא וחבריו יצאו זכאים בדין. הסכים הבן למלא רצון אביו וכאשר נפרד ממנו לשלום הרגיעו בדברי נחומים, ובין השאר אמר לו, שבשכר נסיעותיו בכל שנה אל רשב"י יזכה שהשנה יבוא רשב"י אצלו, שהרי הנאנס לעשות מצוה ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
ואכן יצא הבן לדרך, ובאור לל"ג בעומר עלה אל הציון ושפך פלגי דמעות והתחנן לפני אבינו שבשמים שיציל את אביו וחבריו מן הדין הקשה. ויהי בחצי הלילה פרצה שריפה גדולה בבית האסורים בארה"ב, מיד פינו שר בית הסוהר ועוזריו את כל היושבים בגיא צלמות יחד עם קבוצת היהודים, אשר מיד כשראו את להבות האש התחילו לשיר ולזמר בינם לבין עצמם את השירים המקובלים לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, וחזרו וכפלו ושלשו את הפיסקא 'תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי', כשהם מתחננים מעומק הלב שיזכו לישועה גדולה בזכותו של רשב"י.
ואכן כאשר הצליחו להשתלט ולכבות את השריפה לאחר כמה שעות לא יכלו להחזיר את כולם לשם, וכיון שעדיין לא הורשעו היהודים במעשיהם ע"כ פסקו עליהם לחזור לביתם בתנאים מוגבלים ובהשגחה מיוחדת, מיד הודו לה' על אתחלתא דגאולה זו, ואכן בעת המשפט זכו לסייעתא דשמיא נפלאה ונפטרו בקנס של סכום כסף, וידעו שהמתיקו הדינים במירון בזכות רבי שמעון בא יוחאי. (באר החיים - ל"ג בעומר)
