מראה מקומות נרות חנוכה (2 צופים)

[אך טוב וחסד]

פתילות ושמנים האוסרים בהדלקה גמ' כ: כ"א. – סימן רס"ד​

א. תוד"ה ותנא – עיין בית הלוי ד"ה מהו דתימא

ב. בדין נר דבוק מפתילה ושמן פסול – רא"ש ועיין בית הלוי

ג. בדין נר שעוה – עיין תוס' ובקושיתם ועיין בר"ן שהקשה משמן ועין שפת אמת וקה"י סט"ז מה שכתבו לישב

ד. .בטעם איסור הדלקה – עיין רש"י וברמב"ם בפיה"מ ובתו"י בסוגין ועיין פמ"ג סק"א שכתב בזה כמה נפק"מ ועיין בית הלוי ובקה"י סי"ט בתחילתו

ה. .בדין נר כשר אם פסול - עיין מג"א סק"ד ועיין פמ"ג ולבושי שרד לענין לכתחילה שכתבו כל אחד טעם אחר

ו. בדין פתילה מכשר ופסול טעם האיסור - עיין רש"י ורמב"ם ובמ"מ ועין בית הלוי בביאור הגמ' לרמב"ם

ז. כאן להקפות – עיין רש"י ורא"ש

ח. בדין דבר שלא ראוי להדליק בו לבד – רשב"א ועיין בית הלוי ובבה"ל ד"ה ע"ג

הלכות חנוכה

איסור השתמשות לאורה תרע"ג ס"א ​

א. בגדר איסור השתמשות וטעמו - בעל המאור רמב"ן ד"ה הא דאמרינן ורשב"א ד"ה אמר ר' ירמיה ורא"ש סימן ו' ועיין מג"א סק"ד ובבה"ל ד"ה ויש

ב. בדין תשמיש מצוה - טור בשם העיטור ועיין ט"ז סק"ד וביד אפרים ובבה"ל הנ"ל

ג. בדין תשמיש ארעי בשבת וחנוכה - עיין מג"א רס"ד סק"א ובנתיב חיים שם ועיין לבושי שרד כאן סק"ה

ד. מה נחשב תשמיש - שער הציון י"א ועיין ריטב"א ד"ה אמר רבא ועיין מאירי כ"א: ד"ה נר חנוכה

ה. אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה - בביאור כוונתו עיין רש"י ועיין בה"ל בביאור כונת רש"י] ור"ן ועיין ריטב"א וברשב"א ד"ה והילכתא ועיין ביאור הגר"א סק"ז ומקורו מרבינו ירוחם המובא בב"י ועיין מג"א סק"ד ובבה"ל ד"ה שאם

ו. בדין השתמשות בנר חנוכה אם נר אחר – מג"א סקי"ד וביאור הגר"א סימן רס"ד ס"א ובקושית המג"א מאמירה לעכו"ם עיין בהגהות ברוך טעם ועיין בה"ל ד"ה יהיה ועיין פמ"ג סק"ה מה שהקשה על המג"א

ז. בדין הדלקה מנר לנר במצוה אחרת – שו"ע תרע"ד ס"ב ועיין ביאור הגר"א מה שהקשה וצ"ע סתירת השו"ע [מאמר מרדכי]

ח. מג"א סק"ב – עיין פמ"ג מה שהקשה מלקמן תרע"ח סק"ב

ט. בגדרי ביזוי מצוה - עיין קה"י

כבתה אין זקוק לה - תרע"ג ס"ב​

א. תוד"ה מותר – עיין מה שישב הרמב"ן ובביאור דבריו עיין שפת אמת על תוס' [ועיין מקור חיים סימן תר"ע מה שביאר בגדר הדין] [ועיין אבני נזר תק"ב סקי"ב] ועיין או"ז לגבי שמן שנשאר

ב. כבתה זקוק לה בשמן אחר – עיין בית הלוי

ג. באין לו רק שמנים שלא מדליקים ולענין מהדרין – בית הלוי ועיין חת"ס ד"ה אמנם

ד. כבתה אין זקוק לו במזיד – שער הציון סקל"ב

ה. בהדליק על מנת לכבות – הגהות הגראמ"ה כ"ג: [ועיין טעמא דקרא לגר"ח קניבסקי פ' וישב]

ו. כבתה אין זקוק לה בערב שבת – עיין תרוה"ד סימן ק"ה [ובביאור ראיתו רק משבת עיין בית אפרים סימן ס"ג ד"ה ובמה] וט"ז

זמן ההדלקה - תרע"ב​

א. זמן ההדלקה משתשקע החמה והאם הכונה מצד שזה ספק לילה - עיין טושו"ע ס"א ובבה"ל ועיין ביאור הגר"א יור"ד סימן רס"ו סקי"ז

ב. בדין הדלקה קודם הזמן ובערב שבת – עיין בה"ל מה שהאריך בדעת הרמב"ם ועיין שלט"ג ועיין ב"י מה שהביא מהר"ן וכן הוא ברשב"א ועיין עוד בריטב"א כמה אפשר להקדים ועיין מאירי ועיין סימן תרע"ט

ג. במדליק מפלג המנחה – עיין תרע"ט שער הציון ז' לענין מנחה בשם הפמ"ג

ד. מדליק מפלג המנחה שיעור השמן – נשמת אדם סק"ג ופמ"ג א"א א'

ס"ב​

ה. עד מתי אפשר להדליק – תוס' ועיין רשב"א וריטב"א וברא"ש ורמב"ם

ו. האם יש דין שיעור לכו"ע – עיין ב"י וד"מ ועיין נשמת אדם סק"א

ז..בהכרעת השו"ע שאפשר להדליק לאחר הזמן – עיין פר"ח בטעם הדבר

ח. האם היום שצריך שיעור יותר גדול – רמב"ם ועיין ריטב"א ומאירי

תרע"א

ס"ג – בגדר דין מהדרין​

א. בגדר מהדרין לכל אחד האם הגדר שלא יוצא בהדלקה דבעל הבית – רעק"א תנינא תשובה י"ג פמ"ג תרע"ד סק"א ועיין היטב בתרוה"ד סימן ק"א בסופו [ובשו"ת הרמ"א סימן צ"ט] ועיין מ"ב תרע"ז סקט"ז השיטות האם יכול לכוין לא לצאת וע"ש במג"א

ב. במחלוקת הרמב"ם ותוס' בגדר מהדרין מן המהדרין ובטעמי הגמ' – עיין ביאור הגר"א ובבית הלוי כאן ובקה"י סימן י"ז [ועיין בשפת אמת שכתב עוד נפק"מ בין הטעמים] ועיין חידושי הגרי"ז על הר"מ הלכות חנוכה והשגת האבי עזרי עליו ועיין מהרש"א על תוס' ד"ה מצוה ועיין בית הלוי כ"ג. לגבי רב הונא שהיה אכסנאי

ג. האם אפשר לברך על הנרות הנוספות – רע"א תשובה י"ג ועיין מג"א סימן תרנ"א סקכ"ה מה שהביא משו"ת הרמב"ם [ובנשמת אדם כלל קמ"ח ביאר הרמב"ם באופן אחר] ועיין מג"א סקי"א ובהגהות ברוך טעם

ד. ביש לו שתי נרות ביום השלישי והאם יש קיום מהדרין בחלק – בית הלוי בסוגין ואבי עזרי הלכות חנוכה ועיין שפת אמת [ויש לעיין בכונת הארחות חיים הובא בב"י סימן תרע"ב והרמב"ם הנ"ל] ועין בית הלוי כ"ב. לענין כבה נר נוסף האם יש ענין בנשאר ועיין בה"ל תרע"ג ס"ב ד"ה אם בכבה הנר הראשון קודם עשיית המהדרין

ה. בדין מהדרין לנשים – עיין מ"ב תרע"ה סק"ט ועיין חידושי חת"ס כ"א: ד"ה והמהדרין

ו. בדין מהדרין לקטן – עיין תרע"ה ס"ג בבה"ל ד"ה ולדידן

ז. בגדר החיוב נר חנוכה שזה איש וביתו - עיין פנ"י כ"א: ד"ה בגמ' ועיין שפת אמת כאן ועיין תוס' סוכה מ"ו. ד"ה הרואה ועיין רמב"ם הלכות ברכות פי"א ה"ב ג' ועיין הגהות ברוך טעם ס"ז הובא בשער הציון נ"ב [ויש לעיין בנידון האחרונים האם יכול לכוין לא לצאת האם תלוי בגדר הדין] [ועיין שו"ת חכם צבי ח"ב סימן נ"ט ובזכרון שמואל עמוד ק"ז לענין קטן בהדלקת נר חנוכה]

ח. האם עדיף נר לכל אחד מההידור של מוסיף והדלקה לכולם – מ"ב סק"ו סק"י ושער הציון י"ב

ס"ה – מקום הדלקה​

ח. ביאור שיטת רש"י – עיין רשב"א וריטב"א ובתוס"ר ועיין פר"ח שהאריך בביאור השיטות

ט. האם לשיטת תוס' אפשר להדליק בפתח הבית – עיין טור סימן תרע"ז בשם רב שר שלום ובריטב"א כ"ג. ד"ה והא דאמר, וברבינו ירוחם נתיב תשיעי

י. אם היה דר בעליה – עיין ב"י הא דלא מדליק בפתח החצר [ועיין חידושי מהר"ם קזיס]

י"א. בשעת הסכנה וכו' האם כלול בזה כל שאין לו אפשרות – עיין ריטב"א ד"ה ובשעת, ועיין לעיל בריטב"א ד"ה ואי לא אדליק, וברשב"א כ"א: לענין אם אין לו כסף לנר שבת וחנוכה וכן הוא במג"א תרע"ג סק"ב ובגר"א סק"ה [ועיין בדבריו תרע"ח סק"ב ובהגהות ברוך טעם שם]

י"ב. מהו שעת הסכנה – תוס' מ"ה. ד"ה מקמי ונפק"מ למקום הפסד עיין פר"ח ועיין הגהות רעק"א בס"א [אינו בכל הדפוסים] ועין מג"א תרנ"ו סק"ז מהיש"ש

י"ג. האם הפירסום ברה"ר הוא לעיכובא – ריטב"א הנ"ל וברשב"א ד"ה והילכתא כמ"ד ועיין לעיל אות י"א ועיין תרע"ה ס"א במג"א ובגר"א

תרע"א - ס"ח​

א. בברכה על חשד – עיין ר"ן ובפר"ח יור"ד סי"ג סק"ה ועיין כל בו סימן מ"ד

ב. בדין חשד במדליק בחלון – הגהות ברוך טעם ס"ח

ג. בדין כבתה אין זקוק לה למה אין בזה חשד – בית הלוי כ. ובשערי תשובה תרע"ג סק"ז

ד. בחידושא דחשד בסוגין – עיין נימוקי הגרי"ב

ה. בדין חשד באכסנאי שמדליקין עליו בביתו – עיין לשון הרי"ף והרא"ש ובמאירי כ"ג. ובספר הליקוטים על הרמב"ם בשם הבנין שלמה

ו. במדליקים בפנים לענין אכסנאי – עיין מ"ב תרע"ז סק"ז מהאחרונים ומהמג"א

תרע"ה​

א. בהא דהרי"ף נקט הטעם דהרואה אומר – עיין ב"ח וט"ז ומג"א ועיין ביאור הגר"א ועיין רע"א תשובה קכ"ה מ"ת מה שהקשה בסתירת דברי המג"א מסימן רס"ג סקכ"ה [וכן הוא בגליון לעיל תרע"א בחלק מהדפוסים]

ב. בדין הדליק בידו על מנת להניח – ט"ז ועיין ריטב"א ומאירי

ג. בדין הוסיף שמן על הנר כשיעור חצי שעה – מקור חיים סימן תר"ע ועיין חיי אדם ובהגהות הגראמ"ה על הרא"ש

ד. מ"ב סק"ט בדין מדליק על ידי שליח – מקורו בב"ח ומג"א סימן תרע"ו ומקורם מהמהר"ח או"ז סימן קכ"ח ועין יד אפרים סימן תל"ב מה שביאר דבריו ועיין רבינו דוד פסחים ז: ובר"ן שם שצריך שהשמן יהיה שלו [ויש לעיין האם דין זה הוא תמיד] ועיין פמ"ג תרע"ט סק"א [ועיין מ"ב תרע"ז סק"ד לענין אכסנאי שצריך לעמוד בברכות ויתכן דהוא מטעם הנ"ל]

סימן תרע"ו – ברכת הרואה​

א. בדין ברכת הרואה – עיין רשב"א ומרדכי ועיין עוד שיטה בריטב"א ועיין בב"ח בביאור שיטת המרדכי

ב. האם לדעת הרשב"א בלא בירך בהדלקה מברך כשרואה – מ"ב סק"ד ובפמ"ג מ"ז סק"ד בסופו

ג. תוס' סוכה מ"ו. ד"ה הרואה – עיין מג"א סק"א וע"ש במהרש"א ומהר"ם [ועיין ק"נ בסוגין ובשפת אמת]

ד. בנמצא בין הגוים האם זה סיבה להדלקה – תרע"ז ס"ג ובשער הציון כ"א [ועיין לשון המרדכי [ורבינו ירוחם] האם יש חיוב לראות הנרות [ועיין שו"ת הרמ"א סימן צ"ט] ועיין הגהות ברוך טעם סימן תרע"ו]

ה. האם יש תקנת זמן ושעשה ניסים ללא נר – עיין שעה"צ ג' ועיין סימן תרצ"ב בבה"ל ד"ה שהחיינו

ו. האם בבירך בבית הכנסת חוזר ומברך בביתו – מ"ב תרע"א סקמ"ה ועיין שם בשערי תשובה

ז. הדליק יום ראשון ללא שהחינו האם מברך בשני – טור בשם הרא"ש ועיין שער הציון תרס"ב סק"ד ועיין חיי אדם כלל קמ"ח ס"י שלמד מכאן

ח. ברכת הרואה במהדרין – שער הציון סק"ה

ט. האם הברכה שבהדלקה זה מצד הראיה שאחרי זה – עיין ריטב"א ועיין שער הציון סק"י ועיין א"ר לענין לצאת ברכת הרואה בברכת בעל הבית בהדלקה

נר שבת

א.גמ' כ"ה: ר' ישמעאל אומר- ת"ר.

ב.גמ' כ"ג: אמר רבא פשיטא לי - ולא בשמן ובר"ן שם.

ג.סימן רס"ג, [בעיקר ס"א-סי"א-סי"ז ילמדו אי"ה בהמשך הזמן] וסימן רע"ג ס"ז, סימן תר"י.​

א. האם מברכים על הדלקת נ"ש - תוס' ועיין מרדכי רצ"ד [ובשו"ת ספר הישר לר"ת מ"ח ו'] ועיין בית הלוי ח"א סי"א ועיין קה"י סימן י"ט כ'.

ב. בביאור ראית ר"ת מהדין לא ידליק ובדין הקדמה בדיעבד - חידושי רעק"א [ועיין שפת אמת בביאור דברי התוס'] ועיין גר"ז ס"ו סי"א [ודה"ח] ובבה"ל ס"ד ד"ה מבעוד יום.

ג. בגדר הדין הדלקת נר שבת ויו"ט - רמב"ם פ"ה ה"א פ"ל ה"ו פ"ג מיו"כ ה"י ועיין גר"ח סטענצל [ועיין גר"א תקכ"ט ס"א ד"ה שזהו] ובזכרון שמואל סימן ל"ב סק"ז ועיין רש"י ד"ה חובה ובפמ"ג מ"ז רס"ד סק"א ד"ה ואני מסופק [ובתו"ש רס"ג בתחילתו]

ד. בענין ברכה אחרי הדלקה – מג"א סקי"א ובגר"ז קו"א סק"ה.

ה. האם חובת ההדלקה רק במקום אכילה – סימן תר"י בב"י בשם הסמ"ג ובפר"ח שם.

ו. האם מברכים על ההדלקה כדי שלא יכשל- ב"י סימן תר"י לענין יוה"כ ועיין ב"ח ס"ג ד"ה כתב באגודה ומג"א סקי"ג בה"ל ד"ה בחורים [ועין ברכי יוסף בשם ספר הפרדס]

ז. שלא יכשל שלא בבית – מ"ב תר"י סק"ח [מהרי"ל סימן נ"ג]

ח. האם איכא חיוב הדלקה שלא יכשל- מג"א סק"א ועיין ס"ו ועיין א"ר בס"ו מה שהביא מהכל בו והתשב"ץ

ט. האם נר שבת שלא יכשל קודם לנ"ח או קידוש - רשב"א כ"ג:פמ"ג א"א סק"ט גר"ז ס"ד [תהל"ד סק"ד]

י. האם מועיל להדליק במקום שמשהו אחר משתמש - מג"א סק"ט סקט"ו סקכ"א , גר"ז סי"א סי"ד. [ועיין עולת שבת]

י"א. מדליקין בביתו האם צריך בשמן שלו – גר"ז ס"ט

י"ב. תוספת אורה בשלא יכשל- מהרי"ל סנ"ג ועיין מ"ב סקמ"א בשם דה"ח ובשערי תשובה סק"ג, מ"ב סקי"ד לענין סומא ועיין פמ"ג א"א בביאור המג"א.

י"ג. תוספת אורה במקום שאין חיוב הדלקה - תהלה לדוד סק" ועיין ברכי יוסף ובלשון השלט"ג על המרדכי ובביאור הגר"א ס"ח [ועיין בזה בדמשק אליעזר]

י"ד. תוספת אורה לדעת השו"ע באין נר אלא אור היום - מ"ב סק"מ

ט"ו. בדינא דבה"ג דהדלקת נר הוי קבלת שבת - עיין הגהות ברוך טעם ונפק"מ לדין זריקת הפתילה [ועין ר,ת בספר הישר שהוכיח מבה"ג שיש חיוב ברכה

ט"ז. בנר דלוק במקום אכילה האם יש חיוב לחזור ולהדליק - בית הלוי ח"א סימן י"א