סנהדרין נשים בכתובה ופילגש בלא כתובה. זה כל ההבדל??

[ממגד שמים]

ק"ל טובא בהבנת דין זה
אטו ההסכם הממוני זהו כל ההבדל בהגדרת האישות שבין איש לאשתו להפכה רק לפילגש
ומה עוד לדידן דקיי"ל כתובה דרבנן וצ"ע.

 

[פנחס ע]

הנה באמת נחלקו הראשונים האם באמת רק ללא כתובה הופכת לפילגש.

והרמ"ה בסנהדרין כא א אכן סבר שלצורך כך יש להעמיד באופן שאף לא נתקדשה. (וכפשטות הגי' בגמ' שם עפ"י רש"י). וכ"כ ברמב"ן עה"ת בראשית כה ו.

אולם באמת, הראב"ד (אישות א ד) ורש"י עה"ת (בראשית כה ו) כתבו כדברי הרב שליט"א שבלא כתובה לבד קרויה פילגש. ולזה י"ל כהגר"א וכדלהלן:

שבבהגר"א בי' שבלא כתובה הכוונה גם ללא התחייבות לשאר כסות ואף לא לעונה. (שהם חיובים דאורי' אף שכתובה דרבנן.)

וז"ל ביאור הגר"א אבן העזר סימן כו ס"ק ז "וי"א שאסור [לישא פלגש]. כ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות מלכים דאינה מותרת אלא למלך אבל להדיוט אסור ותפש עליו הרמב"ן מכלב וגדעון ושאר גדולי ישראל כולם נשאו פלגשים ופלגש בגבעה אם היה אסור לא היה אומר בפרהסיא בפני כל ישראל פלגשי ולא היה הולך אל חמיו בפרהסי' אבל הרמב"ם שם תירץ בדבריו שכתב ההדיוט אסור אלא באמה העבריה בלבד אחר יעוד ובכה"ג איירי כל הנ"ל (כלומר שציור הפילגש בהדיוט הוא באמה עבריה שנתייעדה. פ.ע) וגי' רש"י נשים בכתובה וקדושין פלגשים קדושין בלא כתובה וכמ"ש פרשת חיי שרה וראיה ממ"ש שם בירושלמי והביאו תוספת ביבמות כ"א א' ד"ה ומותר כו' וא"ת תורה כו' וכ"ה בירושלמי פ"ה דכתובות הלכה ב' איזהו אשה ואיזו היא פלגש רמ"א אשה יש לה כתובה ופלגש אין לה כתובה רי"א אחד זו ואחד זו יש לה כתובה אשה י"ל כתוב' ותנאי כתוב' פלגש י"ל כתובה ואין לה תנאי כתובה משמע אבל קדושין לד"ה יש לה וכ"מ מדנאסרות לדוד בביאת אבשלום ובב"ר פ' ל"ח זה התיר ג"ע שאמר בא אל פלגשי אביך ואם איתא הא אמרינן נושא אדם כו' ואמרינן בסנהדרין שם אבישג מותרת לשלמה ול"ק אחת מן הפלגשים ואמרינן שם כמה קשה גירושין כו' אלמא צריכות גט וכן קראן הכתוב אלמנות חיות וכן בפלגש בגבעה קרא חותנו לאביה ולכך קנאו כ"כ בפלגש בגבעה והרמב"ן השיג על רש"י דהא כתובה דרבנן ואין תפיסה בזה די"ל כדעת תוספת דפ' כרשב"ג שהיא דאורייתא ואף לת"ק לאו דוקא כתובה אלא כל תנאי כתובה כגון שארה וכו'"

 

[ממגד שמים]

הנה באמת נחלקו הראשונים האם באמת רק ללא כתובה הופכת לפילגש.

והרמ"ה בסנהדרין כא א אכן סבר שלצורך כך יש להעמיד באופן שאף לא נתקדשה. (וכפשטות הגי' בגמ' שם עפ"י רש"י). וכ"כ ברמב"ן עה"ת בראשית כה ו.

אולם באמת, הראב"ד (אישות א ד) ורש"י עה"ת (בראשית כה ו) כתבו כדברי הרב שליט"א שבלא כתובה לבד קרויה פילגש. ולזה י"ל כהגר"א וכדלהלן:

שבבהגר"א בי' שבלא כתובה הכוונה גם ללא התחייבות לשאר כסות ואף לא לעונה. (שהם חיובים דאורי' אף שכתובה דרבנן.)

וז"ל ביאור הגר"א אבן העזר סימן כו ס"ק ז "וי"א שאסור [לישא פלגש]. כ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות מלכים דאינה מותרת אלא למלך אבל להדיוט אסור ותפש עליו הרמב"ן מכלב וגדעון ושאר גדולי ישראל כולם נשאו פלגשים ופלגש בגבעה אם היה אסור לא היה אומר בפרהסיא בפני כל ישראל פלגשי ולא היה הולך אל חמיו בפרהסי' אבל הרמב"ם שם תירץ בדבריו שכתב ההדיוט אסור אלא באמה העבריה בלבד אחר יעוד ובכה"ג איירי כל הנ"ל (כלומר שציור הפילגש בהדיוט הוא באמה עבריה שנתייעדה. פ.ע) וגי' רש"י נשים בכתובה וקדושין פלגשים קדושין בלא כתובה וכמ"ש פרשת חיי שרה וראיה ממ"ש שם בירושלמי והביאו תוספת ביבמות כ"א א' ד"ה ומותר כו' וא"ת תורה כו' וכ"ה בירושלמי פ"ה דכתובות הלכה ב' איזהו אשה ואיזו היא פלגש רמ"א אשה יש לה כתובה ופלגש אין לה כתובה רי"א אחד זו ואחד זו יש לה כתובה אשה י"ל כתוב' ותנאי כתוב' פלגש י"ל כתובה ואין לה תנאי כתובה משמע אבל קדושין לד"ה יש לה וכ"מ מדנאסרות לדוד בביאת אבשלום ובב"ר פ' ל"ח זה התיר ג"ע שאמר בא אל פלגשי אביך ואם איתא הא אמרינן נושא אדם כו' ואמרינן בסנהדרין שם אבישג מותרת לשלמה ול"ק אחת מן הפלגשים ואמרינן שם כמה קשה גירושין כו' אלמא צריכות גט וכן קראן הכתוב אלמנות חיות וכן בפלגש בגבעה קרא חותנו לאביה ולכך קנאו כ"כ בפלגש בגבעה והרמב"ן השיג על רש"י דהא כתובה דרבנן ואין תפיסה בזה די"ל כדעת תוספת דפ' כרשב"ג שהיא דאורייתא ואף לת"ק לאו דוקא כתובה אלא כל תנאי כתובה כגון שארה וכו'"

לחץ כדי לכווץ...

דבר חידוש ראיתי באבני נזר שהיות ומלך אסור לקדש טפי מ18 אזי אין לו המצווה של קידושין, כעין המרדכי הידוע לעניין ציצית בדשבת [-אהע"ז קכב] ולכך לדוד היו הרבה פילגשים ודו"ק