כתבו הפוסקים (שבט הלוי ח"י סי' יח אות ב, הגרי"ש אלישיב תורת המועדים ס"ק כו, הגרח"פ שיינברג בלילה ההוא עמ' 21, מועדים וזמנים ח"ב סי' קצ) שנשים אינן מצוות להשתכר ביום הפורים, ואדרבה מצינו שחז"ל הקפידו שלא ליתן ריבוי יין לאשה, ומנהג הגרי"י קנייבסקי (אורחות רבינו ח"ג עמ' נח) שהנשים היו שותות מעט יין לכבוד פורים.
וכתבו הברכת אברהם (מגילה ז' ע"ב), והירח למועדים (סי' מ"ח) דדין זה תלוי בטעמים אמאי בעי לבסומי בפוריא, דאי נימא דדין לבסומי הוה מחמת שמחה, נשים אין שמחה שלהם ביין אלא בדברים אחרים כדאיתא בגמ' בפסחים (ק"ט ע"א), אך אי נימא דהוה מדין הנס הנעשה ביין א"כ נשים חייבות כשאר מצוות הפורים שיהיו חייבות.
 
יש תועלת בלהביא כאן את דברי ה'אמרי אמת' מגור שאומר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי במקום יין המשומר בענביו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי" עכ"ל לעניינינו. וארז"ל (גיטין ע.) "שמונה, רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן ...יין ושינה חמין והקזת דם".
 
לכאורה מובן שאין כאן פסק הלכה, דוודאי אתי לידי חורבה... ולב יודע מרת נפשו
'מעט יין' לא אתי לידי חורבה ועי' בברכת אברהם מגילה ז' (ראיתי דבריו הבוקר וכעת אין הספר לפני) שהביא שדרכם של נשים לשתות כוס א'
 
'מעט יין' לא אתי לידי חורבה ועי' בברכת אברהם מגילה ז' (ראיתי דבריו הבוקר וכעת אין הספר לפני) שהביא שדרכם של נשים לשתות כוס א'
אכן זו גמ' בכתובות סה. "רגילה בפני בעלה שני כוסות, שלא בפני בעלה - נותנין לה כוס אחד, אינה רגילה בפני בעלה אלא כוס אחד, שלא בפני בעלה - אין נותנין לה כל עיקר"
 
בס׳ קובץ הלכות להגר״ש קמנצקי שליט״א פי״ח ס״ח כ׳ נשים חייבות בשתיית רביעית יין בפורים ולא יותר, וח״ו להן לשתות הרבה. ובאמת יכולות לצאת ידי חובתן ע״י שתיית מיץ ענבים, דיוצאין ידי מצות שתייה בפורים גם ע״י מיץ ענבים עכ״ל.
 
כתבו הפוסקים (שבט הלוי ח"י סי' יח אות ב,
ואשר שאל אם נשים חייבות בכלל מצות היום גם חייב אינש לבשומי בפוריא עד דלא ידע. לדידי אין שום שאלה, דלא שייך זה באשה (גם אם ננקוט דשייך עוד בזה"ז כמבואר בפוסקים), דחז"ל הקפידו בכתובות ס"ה ע"א מליתן רבוי יין לאשה מטעמי התגברות היצר ובשו"ע אה"ע סי' ע', וגם אם בעלה עמה, אין דרך עד דלא תדע כמובן, ועיין לשון מאירי שם אין רבוי יין יפה לאשה, והדברים פשוטים.
 
ואשר שאל אם נשים חייבות בכלל מצות היום גם חייב אינש לבשומי בפוריא עד דלא ידע. לדידי אין שום שאלה, דלא שייך זה באשה (גם אם ננקוט דשייך עוד בזה"ז כמבואר בפוסקים), דחז"ל הקפידו בכתובות ס"ה ע"א מליתן רבוי יין לאשה מטעמי התגברות היצר ובשו"ע אה"ע סי' ע', וגם אם בעלה עמה, אין דרך עד דלא תדע כמובן, ועיין לשון מאירי שם אין רבוי יין יפה לאשה, והדברים פשוטים.
גם לאנשים אין שכרות יפה ואעפ"כ התירו כאן ואולי גם לאשה התירו?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון