הרמב״ם הביא מחלוקת בין רבותיו ל''מי שהורה''
האם אפשר להשליך על הנפק''מ במחלוקת זו איזה מחלוקת מחלוקות האחרונים בעניין טענינן (אם הוא דאורייתא ואם הסברא מצד אינם יודעים וכו')
רמב״ם הל' שלוחין ושותפין פ''ט ה''ג כתב:
מכאן הורו רבותי שאם מת השותף האחד אין היורש יכול להשביע שותפו של אביו בטענת שמא שהרי אינו יודע הדבר שחשדו בו אביו בודאי כדי שיחשד אותו זה היורש בשתי כסף.
ויש מי שהורה שמשביע אותו היורש בטענת שמא וכזה ראוי לדון שהרי היורשין משביעין את האשה שנעשת אפוטרופא בחיי בעלה
אודה למי שיוכל להרחיב בעניין
האם אפשר להשליך על הנפק''מ במחלוקת זו איזה מחלוקת מחלוקות האחרונים בעניין טענינן (אם הוא דאורייתא ואם הסברא מצד אינם יודעים וכו')
רמב״ם הל' שלוחין ושותפין פ''ט ה''ג כתב:
מכאן הורו רבותי שאם מת השותף האחד אין היורש יכול להשביע שותפו של אביו בטענת שמא שהרי אינו יודע הדבר שחשדו בו אביו בודאי כדי שיחשד אותו זה היורש בשתי כסף.
ויש מי שהורה שמשביע אותו היורש בטענת שמא וכזה ראוי לדון שהרי היורשין משביעין את האשה שנעשת אפוטרופא בחיי בעלה
אודה למי שיוכל להרחיב בעניין