ויבא יתרו חותן משה וכו' אל המדבר
פלפול נאה ונורא מהר"ר יהונתן אייבשיץ זצ"ל [בספר נפש יהונתן פ' וירא, ראה שם באורך, ואני מעתיקו בסגנוני בדרך קצרה.]
פסחים קי"ט,ב עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך, אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב וכו' למשה וכו' ליהושע וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.
ותמוה אם ימאן אברהם שלא נמצאה עוולה בו לברך עבור ישמעאל שיצא מחלציו, איך יקבל דוד שהרג את אוריה. ויש ליישב שהיינו גופא בזה שמנע אברהם מלברך בגלל ישמעאל הוברר שלא נמצא אשמה בהריגת אוריה וראוי לדוד לברך. ונפרש הדרך, בתליית ז' מחלוקות זב"ז.
א. פליגי בע"ז כ"ד אי יתרו קודם מת"ת בא או אחר מת"ת.
ב. פליגי ביבמות ס"ה במצות פו"ר, ב"ה סברי בן ובת וב"ש סברי ב' בנים.
ג. שבת פ"ז, ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, חד מינייהו פרש מן האשה, שנ' עתה אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי.
וקשה (והיא קו' תוס' בע"ז שם) התינח אם בא יתרו קודם מת"ת והיתה צפורה כאן, אבל אם בא יתרו אחר מת"ת מה ראיה איכא מדאמר ליה רחמנא ואתה פה עמוד עמדי.
עוד קשה, התינח אי פו"ר ב' בנים וקיים משה פו"ר אזי הסכים הקב"ה שיפרוש, אבל אם פו"ר הוא בן ובת איך הסכים הקב"ה עמו.
וחדא מתרצא חברתה, דלעולם אם פו"ר הוא בן ובת י"ל שלא הסכים הקב"ה עמו, וזה אזיל כמ"ד יתרו אחר מת"ת בא ולא היתה צפורה פה כשנאמר למשה עמוד עמדי, ומ"ד פו"ר ב' בנים שפיר סבר כמ"ד יתרו קודם מת"ת בא והסכים הקב"ה עם משה שיפרוש.
ד. בזבחים קטז,א פליגי ר"ע ור"י הגלילי אי ב"נ מקריב שלמים. ואקשי' מיתרו שהקריב זבחים, דהיינו שלמים, ואמרי' דמ"ד אין ב"נ מקריב שלמים ס"ל שבא אחר מת"ת וישראל גמור היה יתרו באותה שעה.
ה. בטעם שלקה איוב, אי' בזוה"ק פ' בא שהוא מפני שהקריב עולות דסלקי לעילא ואין בהם חלק לס"א, שאם היה נותן חלק לס"א לא היה יכול לקטרג עליו. וק' התינח אם ב"נ מקריב שלמים, אבל אי ב"נ אינו מקריב מאי הול"ל עד שיענש ע"ז, אלא איתא מאריז"ל (ליקו"ת ריש איוב) שהיה איוב גלגול תרח שעבד ע"ז.
ו. עבו"ז של דורות הראשונים פי' הר"מ ריש הל' ע"ז שהיתה כוונתם לשמים שעצמותו ית' אינה מושגת, ועי"ד שיכבדו משרתיו המושגים יתכבד הוא, שמגדולת העבד ניכר גדולת רבו. אמנם אם יש חטא בזה, זה תליא אי חולקין כבוד לתלמיד במקום רב.
ואוריה חלק כבוד לתלמיד במקום רב שקרא ליואב אדוני לפני דוד, וע"כ דנו כמורד במלכות כדאי' קידושין מג,א.
ז. וה' ברך את אברהם בכל ואמרו במדרש ח"א בת היתה לו ושמה בכל וח"א שעשה ישמעאל תשובה בימיו.
והנה מח' זו היא מח' ב"ה וב"ש במצות פו"ר, שאם פו"ר בן ובת, שלמות ברכת אברהם היא שנולדה לו בת והשלים מצות פו"ר, אבל אי פו"ר ב' בנים מה הברכה בבת, אלא שעשה ישמעאל תשובה.
ובזה אתי הכל שפיר, דהנה בגמ' פסחים הנ"ל אמר אברהם שאינו מברך מפני ישמעאל בנו, וק' שישמעאל חזר בתשובה, ובהכרח גמ' דפסחים סברה שלא חזר בתשובה, ובכל היינו בת נולדה לו, והברכה בזה מפני שפו"ר בן ובת וכב"ה, וזה כמ"ד יתרו אחר מת"ת בא ולא הסכים הקב"ה על פרישת משה [ומש"א עמוד עמדי כיון שלא היתה צפורה פה באותה שעה], וכמ"ד ב"נ אינו מקריב שלמים [ויתרו משבא אחר מת"ת נתגייר], ואיוב שלקה מפני שהיה גלגול תרח, ותרח חטא בעבודת כוכבים שלו מפני שאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רב, ונמצא אוריה מורד במלכות, ושפיר אמר דוד לי נאה לברך.
פלפול נאה ונורא מהר"ר יהונתן אייבשיץ זצ"ל [בספר נפש יהונתן פ' וירא, ראה שם באורך, ואני מעתיקו בסגנוני בדרך קצרה.]
פסחים קי"ט,ב עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך, אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב וכו' למשה וכו' ליהושע וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.
ותמוה אם ימאן אברהם שלא נמצאה עוולה בו לברך עבור ישמעאל שיצא מחלציו, איך יקבל דוד שהרג את אוריה. ויש ליישב שהיינו גופא בזה שמנע אברהם מלברך בגלל ישמעאל הוברר שלא נמצא אשמה בהריגת אוריה וראוי לדוד לברך. ונפרש הדרך, בתליית ז' מחלוקות זב"ז.
א. פליגי בע"ז כ"ד אי יתרו קודם מת"ת בא או אחר מת"ת.
ב. פליגי ביבמות ס"ה במצות פו"ר, ב"ה סברי בן ובת וב"ש סברי ב' בנים.
ג. שבת פ"ז, ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, חד מינייהו פרש מן האשה, שנ' עתה אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי.
וקשה (והיא קו' תוס' בע"ז שם) התינח אם בא יתרו קודם מת"ת והיתה צפורה כאן, אבל אם בא יתרו אחר מת"ת מה ראיה איכא מדאמר ליה רחמנא ואתה פה עמוד עמדי.
עוד קשה, התינח אי פו"ר ב' בנים וקיים משה פו"ר אזי הסכים הקב"ה שיפרוש, אבל אם פו"ר הוא בן ובת איך הסכים הקב"ה עמו.
וחדא מתרצא חברתה, דלעולם אם פו"ר הוא בן ובת י"ל שלא הסכים הקב"ה עמו, וזה אזיל כמ"ד יתרו אחר מת"ת בא ולא היתה צפורה פה כשנאמר למשה עמוד עמדי, ומ"ד פו"ר ב' בנים שפיר סבר כמ"ד יתרו קודם מת"ת בא והסכים הקב"ה עם משה שיפרוש.
ד. בזבחים קטז,א פליגי ר"ע ור"י הגלילי אי ב"נ מקריב שלמים. ואקשי' מיתרו שהקריב זבחים, דהיינו שלמים, ואמרי' דמ"ד אין ב"נ מקריב שלמים ס"ל שבא אחר מת"ת וישראל גמור היה יתרו באותה שעה.
ה. בטעם שלקה איוב, אי' בזוה"ק פ' בא שהוא מפני שהקריב עולות דסלקי לעילא ואין בהם חלק לס"א, שאם היה נותן חלק לס"א לא היה יכול לקטרג עליו. וק' התינח אם ב"נ מקריב שלמים, אבל אי ב"נ אינו מקריב מאי הול"ל עד שיענש ע"ז, אלא איתא מאריז"ל (ליקו"ת ריש איוב) שהיה איוב גלגול תרח שעבד ע"ז.
ו. עבו"ז של דורות הראשונים פי' הר"מ ריש הל' ע"ז שהיתה כוונתם לשמים שעצמותו ית' אינה מושגת, ועי"ד שיכבדו משרתיו המושגים יתכבד הוא, שמגדולת העבד ניכר גדולת רבו. אמנם אם יש חטא בזה, זה תליא אי חולקין כבוד לתלמיד במקום רב.
ואוריה חלק כבוד לתלמיד במקום רב שקרא ליואב אדוני לפני דוד, וע"כ דנו כמורד במלכות כדאי' קידושין מג,א.
ז. וה' ברך את אברהם בכל ואמרו במדרש ח"א בת היתה לו ושמה בכל וח"א שעשה ישמעאל תשובה בימיו.
והנה מח' זו היא מח' ב"ה וב"ש במצות פו"ר, שאם פו"ר בן ובת, שלמות ברכת אברהם היא שנולדה לו בת והשלים מצות פו"ר, אבל אי פו"ר ב' בנים מה הברכה בבת, אלא שעשה ישמעאל תשובה.
ובזה אתי הכל שפיר, דהנה בגמ' פסחים הנ"ל אמר אברהם שאינו מברך מפני ישמעאל בנו, וק' שישמעאל חזר בתשובה, ובהכרח גמ' דפסחים סברה שלא חזר בתשובה, ובכל היינו בת נולדה לו, והברכה בזה מפני שפו"ר בן ובת וכב"ה, וזה כמ"ד יתרו אחר מת"ת בא ולא הסכים הקב"ה על פרישת משה [ומש"א עמוד עמדי כיון שלא היתה צפורה פה באותה שעה], וכמ"ד ב"נ אינו מקריב שלמים [ויתרו משבא אחר מת"ת נתגייר], ואיוב שלקה מפני שהיה גלגול תרח, ותרח חטא בעבודת כוכבים שלו מפני שאין חולקין כבוד לתלמיד במקום רב, ונמצא אוריה מורד במלכות, ושפיר אמר דוד לי נאה לברך.