סברת רבנן הבנתי אם כי לא כך והארכתי בזה במאמר השני שלי בסדרה על תקפו כהן ובקיצור שישנה הכרעה במשפטי הממון שמי שהממון מוחזק תחת ידו נכון שיהיה לו את זכויות הבעלות זה על קצה המזלג עיי"ש כל המאמר ועיין בסוף המאמר שהצעתי טעם אחר שטיפה יותר מתקרב לשכלינו
לכאורה הפשט שבגלל שלשניהם יש זכות בממון אז אני מגדיר את זה תחת חזקה של שניהם
שלכאורה חולקים על רבנן גבי חזקת כל מה שאומרים שדווקא אם תחת יד שניהם חולקים כי לשניהם יש סיבה בעצם בדבר אז זה המצב הפשוט ואם לא לא חולקים
כיוון שסוברים שזה תחת יד השני אז אין לך הכרעה שתוכל להוציא מידו
וסוברים סומכוס שגם בלי הכרעה אפשר להוציא כיון שאין משמעות לזה שזה תחתיו אלא לזה שיש לו סיבה בממון
כיון שהסיבה בממון היא הצד מצד עצם מצב הממון שנותן לו את זכותו בממון,
והספק בעצם המצב של הממון נותן לכ"א זכות בממון מצד מה שהוא במצב שמחייב עכ"פ צד זכיה אליו,
וממילא כיון שהממון מחויב לשניהם הדין הוא יחולוקו.
כיון שהסיבה בממון היא הצד מצד עצם מצב הממון שנותן לו את זכותו בממון,
והספק בעצם המצב של הממון נותן לכ"א זכות בממון מצד מה שהוא במצב שמחייב עכ"פ צד זכיה אליו,
וממילא כיון שהממון מחויב לשניהם הדין הוא יחולוקו.
ועל חלק זה אני עונה,
שאין משמעות לזה שזה תחתיו,
וממילא חצי חצי משום שלכ"א יש צד גמו בממון וכמש"כ,
ולכן מי שזה תח"י מקבל חצי מכח מה שיש לו סיבה ולא מכח מה שזה תחתיו,
וכן מי שכנגדו מקבל חצי, ופשוט.