סוכות, שמח"ת ושמ"ע סוכה גזולה (1 צופה)

[מרגניתא טבא]

כל ההולך בערבי חגים ברחובות הערים החרדים, מרגיש באוויר את תחושת החג וההכנות לזכות לחוג את החג בשמחה מרוממת ומושלמת,
וכמובן שבערב חג הסוכות חלק בלתי נפרד מאווירת החג היא בניית הסוכה ושוק ארבעת המינים והקישוטים,
דא עקא דההולך ברחוב רואה מדי כמה מטרים וכה השוכנת לה בטח באמצע המדרכה או בחניה בשולי הכביש,
ונתעוררתי האם אין חשש של סוכה גזולה או"ד כיון דקרקע אינה נגזלת אין חשש.

 

[נחום]

האם אין חשש של סוכה גזולה

לחץ כדי לכווץ...

לפני כמה שנים הרב זילברשטיין דיבר על זה בחריפות.

 

[הנעור בלילה]

כל ההולך בערבי חגים ברחובות הערים החרדים, מרגיש באוויר את תחושת החג וההכנות לזכות לחוג את החג בשמחה מרוממת ומושלמת,
וכמובן שבערב חג הסוכות חלק בלתי נפרד מאווירת החג היא בניית הסוכה ושוק ארבעת המינים והקישוטים,
דא עקא דההולך ברחוב רואה מדי כמה מטרים וכה השוכנת לה בטח באמצע המדרכה או בחניה בשולי הכביש,
ונתעוררתי האם אין חשש של סוכה גזולה או"ד כיון דקרקע אינה נגזלת אין חשש.

לחץ כדי לכווץ...

נידון זה כבר הובא בגמ' ובספרי הפוסקים וכדלהלן:

בגמ' (דף ל"א) נח' בבניית סוכה ברה"ר רבנן ור' אליעזר, ודעת רבנן להכשיר.
וכתב רש"י שם שמ"מ אסור לעשות כן משום גזל הרבים.

ולהלכה כתב הרמ"א (סי' תרל"ז) שלכתחילה לא יבנה אדם סוכה ברה"ר, אך בדיעבד אם בנה כשרה.
והמג"א כתב שאע"ג דאמרי' שכל הישראלים נותנים רשות לבנות את הסוכה, מ"מ כיון דאיכא עכו"ם שאינם נותנים רשות, אסור לבנות ברה"ר, אך בדיעבד כשרה. אך מ"מ אין לברך עליה.
והמ"ב הביא את דעת הא"ר, דס"ל דלא חשיבא ברכה לבטלה, וצריך לברך עליה.
ולכן פוסק המ"ב, שבמקום שאין לו סוכה אחרת יכול לברך עליה.

אך האחרונים כתבו להקל בזה, וע"ז סמכי אינשי לבנות ברה"ר.
אך כתב בספר סוכה כהלכתה (פ"ג ס"ד) בשם הגרי"ש אלישיב, שכל ההיתר הוא באופן שאינו מפריע לרבים, אך אם הסוכה חוסמת את רה"ר אין להתיר בזה.

העולה מכל הנ"ל שאלו הבונים סוכות ברה"ר, וחוסמים את רה"ר, לכאו' אין להם על מי לסמוך. ואסור לעשות כן.

 

[מרגניתא טבא]

ולכאו' יל"ד בזה מדוע באמת אין לחשוש לסברא דקרקע אינה נגזלת משום דלעולם הינה בחזקת בעליה,
והבי' בזה דקרקע אינה מהותה לשימושים אלא נכס הקיים ברשותו ולעולם הקרקע שייכת לרשות בעליה,
ושמא אפש"ל דכלפי לגזול את עצם הקרקע לא שייך משום דחזקת בעליה קיימי, אולם היכא שגוזל את שימושי הקרקע הרי דהוה גזול ביחס שהשימוש נעשה ללא היתר וביחס לסוכה הוה סוכה הגזולה.

 

[מרגניתא טבא]

נידון זה כבר הובא בגמ' ובספרי הפוסקים וכדלהלן:

בגמ' (דף ל"א) נח' בבניית סוכה ברה"ר רבנן ור' אליעזר, ודעת רבנן להכשיר.
וכתב רש"י שם שמ"מ אסור לעשות כן משום גזל הרבים.

ולהלכה כתב הרמ"א (סי' תרל"ז) שלכתחילה לא יבנה אדם סוכה ברה"ר, אך בדיעבד אם בנה כשרה.
והמג"א כתב שאע"ג דאמרי' שכל הישראלים נותנים רשות לבנות את הסוכה, מ"מ כיון דאיכא עכו"ם שאינם נותנים רשות, אסור לבנות ברה"ר, אך בדיעבד כשרה. אך מ"מ אין לברך עליה.
והמ"ב הביא את דעת הא"ר, דס"ל דלא חשיבא ברכה לבטלה, וצריך לברך עליה.
ולכן פוסק המ"ב, שבמקום שאין לו סוכה אחרת יכול לברך עליה.

אך האחרונים כתבו להקל בזה, וע"ז סמכי אינשי לבנות ברה"ר.
אך כתב בספר סוכה כהלכתה (פ"ג ס"ד) בשם הגרי"ש אלישיב, שכל ההיתר הוא באופן שאינו מפריע לרבים, אך אם הסוכה חוסמת את רה"ר אין להתיר בזה.

העולה מכל הנ"ל שאלו הבונים סוכות ברה"ר, וחוסמים את רה"ר, לכאו' אין להם על מי לסמוך. ואסור לעשות כן.

לחץ כדי לכווץ...

החשש הוא משום סוכה הגזולה????
וא"כ מ"ש אם מפריע לרבים סו"ס הקרקע גזולה ואינו יוצא בה ידי חובתו.

 

[הנעור בלילה]

החשש הוא משום סוכה הגזולה????

לחץ כדי לכווץ...

מצד גזל הקרקע ליתא, משום שקרקע אינה נגזלת, אך איכא גזל הרבים, שמזיק את רה"ר, וע"כ

אם מפריע לרבים

לחץ כדי לכווץ...

יש לומר דפסולה.

 

[מרגניתא טבא]

מצד גזל הקרקע ליתא, משום שקרקע אינה נגזלת, אך איכא גזל הרבים, שמזיק את רה"ר, וע"כ

לחץ כדי לכווץ...

וכבר ביארתי דשמא אין זה קיים בשימושי הקרקע.

 

[הנעור בלילה]

וכבר ביארתי דשמא אין זה קיים בשימושי הקרקע.

לחץ כדי לכווץ...

אך רבנן (סוכה ל"א) אומרים לא כן, אלא שסוכה ברה"ר אינה גזולה.

 

[מרגניתא טבא]

אך רבנן (סוכה ל"א) אומרים לא כן, אלא שסוכה ברה"ר אינה גזולה.

לחץ כדי לכווץ...

אודה שעוד לא הספקתי לעיי' שם, אך אולי אפש"ל דסברי רבנן שאינה גזולה מצד גזל הרבים וכמו שבי' מר שפיר.

 

[חקר הלכה]

לגבי ברכה כתבו פוסקי זמנינו שלא יברך בציור שמפריע לציבור.

 

[מרגניתא טבא]

לגבי ברכה כתבו פוסקי זמנינו שלא יברך בציור שמפריע לציבור.

לחץ כדי לכווץ...

לא נברר לי כדי הצורך.
דהא ודאי חשיב שהוא יושב בסוכה וא"כ מדוע שלא יברך לישב בסוכה, וכי מאחר דהוא גוזל את הרבים הרי כאילו אין דפנות העץ והסכך חשובים לסוכה????

 

[נדיב לב]

ושמא אפש"ל דכלפי לגזול את עצם הקרקע לא שייך משום דחזקת בעליה קיימי, אולם היכא שגוזל את שימושי הקרקע הרי דהוה גזול ביחס שהשימוש נעשה ללא היתר וביחס לסוכה הוה סוכה הגזולה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן דברים ידועים.
החזו"א (או"ח סימן ק"נ אות כ"ב) כתב לחדש אף שפשט הסוגיא לא. דקרקע אינה נגזלת וקיי"ל כרבנן שסוכה שנבנתה על קרקע חבירו כשירה וכך נפסק בשו"ע, מכל מקום גם בקרקע של חבירו אם יושב בה ללא רשותו עובר על "גזל שימוש" וזה נקרא חסרון ב'לך' הפוסל את כשרות הסוכה כדין סוכה הגזולה עיין היטב בדבריו.

(כלומר, לדבריו הגמ' והשו"ע שקרקע אינה נגזלת התייחסו רק במקום שאחר הגזילה כבר לא איכפת לבעל הקרקע או לבני רה"ר אם מישהו יושב בסוכה, וממילא ליתא גזל של זכות השימוש ויוצא יד"ח. אמנם במקום שמוחים בו גם לאחר שבנה סוכתו נמצא שיש גזל שימוש ולא יד"ח. אמנם בקהילות יעקב סוכה סימן כב סק"ג מבואר דליתא גזל זכות השימוש עיין שם).

וייתכן וזה טעמו של הגריש"א

אך כתב בספר סוכה כהלכתה (פ"ג ס"ד) בשם הגרי"ש אלישיב, שכל ההיתר הוא באופן שאינו מפריע לרבים, אך אם הסוכה חוסמת את רה"ר אין להתיר בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה שהערת

החשש הוא משום סוכה הגזולה????
וא"כ מ"ש אם מפריע לרבים סו"ס הקרקע גזולה ואינו יוצא בה ידי חובתו.

לחץ כדי לכווץ...

כי הגריש"א נקט כסברת החזו"א. וככל שמפריע לרבים ממילא נחשב גזל של זכות השימוש.