הנה נפוץ מאד ברבים סוכות להרכבה אשר נקראים "סוכות ירושלים".
הסוכות האלה נוחים במיוחד לזוגות צעירים שקונים ערכה להרכבה ותוך מקסימום שעה (למתקשים) הסוכה בנויה.
דא עקא, שהדפנות של הסוכה הם סדינים.
והנה דבר זה נפתח בגמרא, אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ע"כ.
וידוע לכל שסדינים אלו אינם עומדים ברוח מצויה אלא כל רוח שנושבת מזיזה אותם.
ועיינתי בלשון הגמ', ומשמע שם שאפי' את הנוף היו מחזקים בהוצא ודפנא משמע שעשו כל טצדקי שלא תזוז הדופן.
אבל מלשון השלחן ערוך בסימן תרל ס"י משמע שרק נכון להיזהר לא לעשות את המחיצה מסדינים אבל אין בזה איסור. ובאמת לשונו של המחבר לקוחה מדברי רבנו פרץ שהובא בטור. אבל יכול להיות שליה סבירא ליה שזה אינו דופן.
ומ"מ ראוי בודאי להחמיר בדבר מצד ספק דאורייתא.
והנה רבינו החזון איש יצא לחדש בגמ', שרב אחא בר יעקב בא לדון מצד ביטול מחיצה ולא מצד דופן.
כלומר, מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה, המחיצה מתבטלת משמה. וחידש שאם הדופן זז פחות מג"ט שפיר דמי.
ויש לעיין, מאין יצא לו חידוש זה של ג' טפחים? למה לא יותר או פחות?
ובכל אופן הוא קצת תמוה מצד ספק דאורייתא.
הסוכות האלה נוחים במיוחד לזוגות צעירים שקונים ערכה להרכבה ותוך מקסימום שעה (למתקשים) הסוכה בנויה.
דא עקא, שהדפנות של הסוכה הם סדינים.
והנה דבר זה נפתח בגמרא, אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ע"כ.
וידוע לכל שסדינים אלו אינם עומדים ברוח מצויה אלא כל רוח שנושבת מזיזה אותם.
ועיינתי בלשון הגמ', ומשמע שם שאפי' את הנוף היו מחזקים בהוצא ודפנא משמע שעשו כל טצדקי שלא תזוז הדופן.
אבל מלשון השלחן ערוך בסימן תרל ס"י משמע שרק נכון להיזהר לא לעשות את המחיצה מסדינים אבל אין בזה איסור. ובאמת לשונו של המחבר לקוחה מדברי רבנו פרץ שהובא בטור. אבל יכול להיות שליה סבירא ליה שזה אינו דופן.
ומ"מ ראוי בודאי להחמיר בדבר מצד ספק דאורייתא.
והנה רבינו החזון איש יצא לחדש בגמ', שרב אחא בר יעקב בא לדון מצד ביטול מחיצה ולא מצד דופן.
כלומר, מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה, המחיצה מתבטלת משמה. וחידש שאם הדופן זז פחות מג"ט שפיר דמי.
ויש לעיין, מאין יצא לו חידוש זה של ג' טפחים? למה לא יותר או פחות?
ובכל אופן הוא קצת תמוה מצד ספק דאורייתא.
