ד' תעניות בין המצרים ת"ב למה הגריש"א אסר על סיום מסכת עם מוזיקה בבין המצרים? (2 צופים)

[נדיב לב]

השבוע סיפר לי מו"צ חשוב, מבאי ביתו של הגריש"א זצ"ל, הוראה מעניינת: כאשר שאלו את הגריש"א האם מותר לערוך סיום מסכת עם מוזיקה, הוא השיב בשאלה: "האם בכל סיום מסכת אתם מביאים מוזיקה?".
וזה הזכיר לי את הדיון לגבי אכילת בשר בתשעת הימים, כאשר המ"ב מתיר זאת רק למי שרגיל בכך. (אם כי יש שחולקים).

למעשה יש מקום להעיר על זה, שהרי גם הגריש"א מודה שסעודת מצווה מתירה מוזיקה. אם כן, מדוע העובדה שבדרך כלל לא מביאים מוזיקה לסיום מסכת צריכה לשנות את הדין בבין המצרים? האם זה מגדיר את המוזיקה כלא נצרכת לסעודת מצווה מאחר ובד"כ לא נוהגים להביא מוזיקה? לענ"ד זה קשה לומר. כי סוף סוף המוזיקה מוסיפה לסעודה ומי לי אם נוהגים או לא בשאר הימים, בשורה תחתונה המוזיקה מוסיפה לסעודת המצווה וממילא אין סיבה לאסור.

כמובן אפשר לפלפל שכיוון שבדרך כלל לא מביאים מוזיקה לסיום מסכת, הרי שאין כאן תוספת אמיתית הנדרשת לסעודת מצווה. אך לדעתי, זהו רק פלפול.

ולכן נלענ"ד שהתשובה היא (מסקנה מרחיקת לכת...), שלפעמים הפסק וההוראה בפרט במילי דמנהג וכמו בנידון דנן, זה סוג של עונש למי שמנסה להתחכם, למרות שההתחכמות עצמה עשויה להיות נכונה! ר' @יואל שילה דעתך בנושא...:)

אגב, לפי זה נשאלה שאלה לגבי סיום שעורכים בתענית בכורות. אך לדעתי ניתן ליישב זאת בקלות: זו דרכו של עולם, בסיום אוכלים... וק"ל.

 

[יואל שילה]

אין לי עמדה בנושא כי לא למדתיו
וקשה לי להגדיר שזה ההסבר, שהרי הגריש"א לא היה איש של בדיחות או עונשים [זה דוקא יותר מתאים להגרח"ק זצ"ל - שהיה מאד בעניין של בדיחות הדעת]
אלא סביר בעיני שכוונתו היתה רק לומר - האם זה ממש בוער לכם? אם כן - לכו על זה, ואם לא - מה העניין בזה? זו לא חובה אך גם לא איסור.