לכאו' כן, שהרי זה חלק מהגדרת 'סיפור', שהוא דרך שאלה ותשובה שע"י זה נקבע בנפש יותר, (וכידוע מהגר"ח)
אבל לכאו' אי"צ לחזור על כל ההגדה אלא על 'עבדים היינו'
וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה. הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן, כגון הפרשת בכורות וכל המועדים. שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יציאת מצרים. ולאו דוקא הגדה בפה אלא אם ישאל מפרשין לו (וזהו ההגדה לבד שזוכרין יציאת מצרים).
לכאו' כן, שהרי זה חלק מהגדרת 'סיפור', שהוא דרך שאלה ותשובה שע"י זה נקבע בנפש יותר, (וכידוע מהגר"ח)
אבל לכאו' אי"צ לחזור על כל ההגדה אלא על 'עבדים היינו'
רבים שלמים וטובים פקפקו על חידושו זה של הגר"ח אם אכן יצא מפ"ק ואת"ל שכן אי כוונתו הי' שזה תנאי קיומי בקיום המצווה ואת"ל שכן אי הוי לעיכובא
ועי' בפרק ערבי פסחים פטרתן מלומר מה נשתנה. וצ"ע.
[-הגדילו לעשות אלו האומרים בשמו שבזה חלוק סיפור דליל פסח מזכירת יצי"מ של כל השנה כולה, וזה ודאי ליתא,שכל חילוקים אלו רק מדרבנן ובתורה לא מצינו עניין זה שיהי' בצורת שאלה וצ"ע.
[-הגדילו לעשות אלו האומרים בשמו שבזה חלוק סיפור דליל פסח מזכירת יצי"מ של כל השנה כולה, וזה ודאי ליתא,שכל חילוקים אלו רק מדרבנן ובתורה לא מצינו עניין זה שיהי' בצורת שאלה וצ"ע.