אור זרוע לצדיק

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
628
תודות
2,379
נקודות
315
עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה:
וברש"י עשר תעשר - מה ענין זה אצל זה אמר להם הקב"ה לישראל לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן שנאמר ושדפה לפני קמה וכן לענין בכורים:
ולכאו' י"ל האם אין עוד דרשה על סמיכות הפסוקים, שרש"י היה צריך לכתוב דווקא פירוש זה?
 
עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה:
וברש"י עשר תעשר - מה ענין זה אצל זה אמר להם הקב"ה לישראל לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן שנאמר ושדפה לפני קמה וכן לענין בכורים:
ולכאו' י"ל האם אין עוד דרשה על סמיכות הפסוקים, שרש"י היה צריך לכתוב דווקא פירוש זה?
לא אדע, מהי הבעי' בפי' זה שצריך לשנותו?
 
אין שום בעיה אלא שבדרך כלל רש"י נוהג להביא קודם את דרך הפשט ורק אח"כ את פירושי מדרש אגדה.
ועל זה היתה השאלה האם יש עוד דרשה על פסוק זה.
ובראב"ע אכן הביא טעם אחר:
עשר תעשר. ונסמכה זאת הפרשה כי אסר לאכול כל עוף טמא ובהמה טמאה ונבלה והנה בבשר ובדגן אסור לאכול הקדש כי אם במקום הנבחר:
וכנראה הי' קושי לרש"י ב"פשוטו של מקרא" בביאור זה.
 
בדרך כלל רש"י נוהג להביא קודם את דרך הפשט ורק אח"כ את פירושי מדרש אגדה.
ועל זה היתה השאלה האם יש עוד דרשה על פסוק זה.

בעמר נקא לרע"ב מבאר שהיה קשה לרש"י כי קודם כתוב איסור אכילה דמאכלות אסורות ובשר בחלב ובהמשך כתוב איסור אכילה דבכור ומדוע לא כתב פרשת בכור כאן דזה נמי איסור אכילה אלא ציוה על מצות מעשר.

ויתכן דאף לראב"ע היה קשה כן ועל כן פירש:

ובראב"ע אכן הביא טעם אחר: עשר תעשר ונסמכה זאת הפרשה כי אסר לאכול כל עוף טמא ובהמה טמאה ונבלה והנה בבשר ובדגן אסור לאכול הקדש כי אם במקום הנבחר:
והיינו דמבאר הראב"ע דהכא במעשר נמי איירי במאכלות אסורות.
וכנראה הי' קושי לרש"י ב"פשוטו של מקרא" בביאור זה.
אך לרש"י לא נח בביאור הראב"ע דלא איירי הכא רק בדין אכילת המעשר אלא אף בהפרשת המעשר
לכך פירש
ברש"י עשר תעשר - מה ענין זה אצל זה אמר להם הקב"ה לישראל לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן שנאמר ושדפה לפני קמה וכן לענין בכורים:
ומשום הכי הסמיך לכאן פרשת הפרשת מעשרות.
וא"כ ביאור הרש"י זה פשט בפסוק ולא רק דרשה.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון