באופן עקרוני, אינני מקבל את הטענה: "קראתי את הספר פלוני ואין בו בעיה", משום שיתכן שהכותב הוא עצמו התקלקל מעצם הקריאה. ובכלל אין לדעת מה הדרגא הרוחנית של כל אחד
זכורני שבדיון שנערך באחד הפורומים, סופר על ילד שקרא אחד מהספרים שהוזכרו כאן, ולאורך תקופה ארוכה היה לו רצון עז להיות מכשף...
כידוע התורה החמירה מאוד בענייני כישוף עד שאמרה: "מכשפה לא תחיה", ועתה, כתוצאה מהספר, הילד קיבל חינוך הפוך מהשקפת התורה.
יידרשו שנים רבות של עבודה עד שתוסר ההשקפה החיובית שקיבל הילד אודות הכישוף ויקבל השקפה תורנית.
יתרה מכך, לאחד הספרים הללו יצא גם סרט, וכעת סביר להניח שהילד ירצה לצפות בו ושם מן הסתם ישנם בעיות קשות בהרבה שבלתי אפשר לצנזזר. מכאן הדרך קצרה – מספר לספר ומסרט לסרט – לירידה רוחנית והתרחקות מהיהדות.
בנוסף בכל הספרים האלה מטבע הסופרים שלהם יש עירבוב של מגדר. אולי מספר אחד הילד לא יושפע באופן משמעותי, אך לאחר קריאה ממושכת של ספרים כאלה, עלולה להיווצר אצלו, בתת-המודע, תפיסה מעוותת לפיה חברה מעורבת היא הנורמה. הדבר מנוגד לחלוטין לתורה ולקדושה לא יהיה אצלו "אל תרבה שיחה עם האשה".
בנוןסף ספרים אלו מלאים בתכנים שליליים נוספים, החל מגילויי חוצפה כלפי הורים ומורים, עד למקרים מזעזעים של רצח קרובי משפחה! האם זהו החינוך שאנו רוצים להעניק לילדינו?
ובכלל איך ירגיש הבן כאשר הוא מקבל ספר מצונזר וכמו שהזכירו מי בדיוק יצנזר
לסיכום, אין כל ספק שאין לתת לילדים ספרים כאלה, ואין כלל מקום לשאלה זו בפורום חרדי. לכל היותר, ניתן לדון על אדם שחזר בתשובה ונאלץ להתמודד עם ההרגלים שהוא או ילדיו רכשו בעבר. אך להכניס לילד במכוון תכנים בעייתיים בתואנה שזה לשם שמים... כי הוא מצא אי אלו ספרים מסופרים חרדיים שאינם טובים זה ממש בבחינת רצון להחמיר ולאסור את המותר על מנת להתיר את האסור