כמעיין המתגבר

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
43
תודות
417
נקודות
236
יש בחנויות סקוצ' המכונה סקוצ' לשבת.
איני מבין שני דברים. א. גם אם הוא עשוי מחומר שאינו בולע ואם כן אין בו סחיטה מדאורייתא, מכל מקום למה לא יהיה בו סחיטה משום דש מדרבנן כמו בסוחט שמן מתוך שיער כדכתב הב"י בסי' של,א, וכדכתב המגיד משנה ט,י, אף על פי שהשערות עצמן אינן בולעות.

ב. גם אם אינו בו איסור סחיטה משום דש, וגם אם נאמר שאין איסור ליבון בסחיטתו כי אין הסחיטה מנקה אותו, מכל מקום כשהוא מתלכלך מחמת הכלים, והשוטף נוטלו ומניחו תחת זרם המים ומשפשפו בידו כדי לצחצחו כדי שיוכל לחזור ולשטוף בו כלים נוספים - למה זה לא מלבן? הלא אפילו בעור יש ליבון כשמשפשף, כדפסקו הטוש"ע בסי' שב,ט, אף על פי שהעור אינו בולע.
 
ב. גם אם אינו בו איסור סחיטה משום דש, וגם אם נאמר שאין איסור ליבון בסחיטתו כי אין הסחיטה מנקה אותו, מכל מקום כשהוא מתלכלך מחמת הכלים, והשוטף נוטלו ומניחו תחת זרם המים ומשפשפו בידו כדי לצחצחו כדי שיוכל לחזור ולשטוף בו כלים נוספים - למה זה לא מלבן? הלא אפילו בעור יש ליבון כשמשפשף, כדפסקו הטוש"ע בסי' שב,ט, אף על פי שהעור אינו בולע.
הסקוצ' שבביתי בכשרות הרב רוזנלבט
כתוב על האריזה לשטיפת כלים בלבד אין לנקות את הסקוצ' מהלכלוך שע"ג
[בערך בלשון זה..]
 
יש בחנויות סקוצ' המכונה סקוצ' לשבת.
איני מבין שני דברים. א. גם אם הוא עשוי מחומר שאינו בולע ואם כן אין בו סחיטה מדאורייתא, מכל מקום למה לא יהיה בו סחיטה משום דש מדרבנן כמו בסוחט שמן מתוך שיער כדכתב הב"י בסי' של,א, וכדכתב המגיד משנה ט,י, אף על פי שהשערות עצמן אינן בולעות.

ב. גם אם אינו בו איסור סחיטה משום דש, וגם אם נאמר שאין איסור ליבון בסחיטתו כי אין הסחיטה מנקה אותו, מכל מקום כשהוא מתלכלך מחמת הכלים, והשוטף נוטלו ומניחו תחת זרם המים ומשפשפו בידו כדי לצחצחו כדי שיוכל לחזור ולשטוף בו כלים נוספים - למה זה לא מלבן? הלא אפילו בעור יש ליבון כשמשפשף, כדפסקו הטוש"ע בסי' שב,ט, אף על פי שהעור אינו בולע.

רקע הלכתי טכני

מצווה גדולה להתענג ביום השבת – על כן אנו מצווים בשלוש סעודות, ומשמעות הדבר כלים רבים הדורשים שטיפה. בייחוד עבור בתים בהם לא נמצא מדיח כלים מאושר לשימוש בשבת ישנו צורך חיוני בשטיפת כלים ידנית במהלך השבת. כרית שטיפת הכלים היא כמובן אביזר חובה לצורך ביצוע משימה זו. אולם שימוש בכרית קרצוף רגילה כרוך באיסור מלאכה – מדוע?

מלאכת מלבן

אחת המלאכות האסורות בשבת נקראת מלאכת "מלבן", כלומר: מכבס. בפעולת הכיבוס מעורבות מספר מלאכות, שאסורות אף הן, כגון שרייה במים, שפשוף וסחיטה של הבגד. מסיבה זו, ישנו איסור להשתמש בשבת בכרית שטיפת הכלים הרגילה, מאחר וכרית זו עשויה מסיבים הסופגים מים, ובמהלך שטיפת הכלים ודאי שמתרחשת סחיטה של הספוג – האסורה משום בה ליבון וכיבוס. על מנת לאפשר את שטיפת הכלים בשבת על פי ההלכה, פותחו מספר כריות העשויות מחומרים סינטטים שאינם סופגים מים ועל כן אין בהם איסור סחיטה.

משיצאו הכריות שטיפה סינטטיות לשוק, הייתה חסרה בהירות האם הכריות הללו אכן מותרות לשימוש בשבת. שכן אמנם אינן עוברות על מלאכת מלבן, אולם ייתכן שעוברות על מלאכת דש שעניינה הוצאת הנוזלים מחומר מוצק.

אופני ההיתר ההלכתי

בנוגע לחומר סינטטי, נכתב בספר "שמירת שבת כהלכתה" בשם הגרשז"א ז"ל שאם הוא צפוף – דינו כשיער, שיש בו סחיטה מדרבנן; ואם אינו צפוף – אין בו סחיטה, ומותר להשתמש בו בשבת. וההגדרה היא שאינו בולע ואין נפחו משתנה מחמת המים הנכנסים, והחללים שבתוך החומר ניכרים לעין, ורק אל החללים הללו נכנסים המים או מי הסבון. על פי עקרון זה אנו בודקים ומאשרים כריות קרצוף שניכר שאין בהם סחיטה מנוזל הבלוע בתוכן.

הנחיות שימוש


הכרית מיועדת לשטיפת כלי האוכל וניקיונם, אך יש להימנע משפשוף המוצר לצורך ניקויו, לאחר השימוש בו, משום שיש בזה חשש איסור דרבנן של מלבן, בדומה לעור שאין בו סחיטה ובכל זאת אסרו חכמים לשפשפו בחזקה עם מים.
 
רקע הלכתי טכני

מצווה גדולה להתענג ביום השבת – על כן אנו מצווים בשלוש סעודות, ומשמעות הדבר כלים רבים הדורשים שטיפה. בייחוד עבור בתים בהם לא נמצא מדיח כלים מאושר לשימוש בשבת ישנו צורך חיוני בשטיפת כלים ידנית במהלך השבת. כרית שטיפת הכלים היא כמובן אביזר חובה לצורך ביצוע משימה זו. אולם שימוש בכרית קרצוף רגילה כרוך באיסור מלאכה – מדוע?

מלאכת מלבן

אחת המלאכות האסורות בשבת נקראת מלאכת "מלבן", כלומר: מכבס. בפעולת הכיבוס מעורבות מספר מלאכות, שאסורות אף הן, כגון שרייה במים, שפשוף וסחיטה של הבגד. מסיבה זו, ישנו איסור להשתמש בשבת בכרית שטיפת הכלים הרגילה, מאחר וכרית זו עשויה מסיבים הסופגים מים, ובמהלך שטיפת הכלים ודאי שמתרחשת סחיטה של הספוג – האסורה משום בה ליבון וכיבוס. על מנת לאפשר את שטיפת הכלים בשבת על פי ההלכה, פותחו מספר כריות העשויות מחומרים סינטטים שאינם סופגים מים ועל כן אין בהם איסור סחיטה.

משיצאו הכריות שטיפה סינטטיות לשוק, הייתה חסרה בהירות האם הכריות הללו אכן מותרות לשימוש בשבת. שכן אמנם אינן עוברות על מלאכת מלבן, אולם ייתכן שעוברות על מלאכת דש שעניינה הוצאת הנוזלים מחומר מוצק.

אופני ההיתר ההלכתי

בנוגע לחומר סינטטי, נכתב בספר "שמירת שבת כהלכתה" בשם הגרשז"א ז"ל שאם הוא צפוף – דינו כשיער, שיש בו סחיטה מדרבנן; ואם אינו צפוף – אין בו סחיטה, ומותר להשתמש בו בשבת. וההגדרה היא שאינו בולע ואין נפחו משתנה מחמת המים הנכנסים, והחללים שבתוך החומר ניכרים לעין, ורק אל החללים הללו נכנסים המים או מי הסבון. על פי עקרון זה אנו בודקים ומאשרים כריות קרצוף שניכר שאין בהם סחיטה מנוזל הבלוע בתוכן.

הנחיות שימוש


הכרית מיועדת לשטיפת כלי האוכל וניקיונם, אך יש להימנע משפשוף המוצר לצורך ניקויו, לאחר השימוש בו, משום שיש בזה חשש איסור דרבנן של מלבן, בדומה לעור שאין בו סחיטה ובכל זאת אסרו חכמים לשפשפו בחזקה עם מים.
מי המציא את הדבר הזה שבחומר סינטטי אין מלבן? לדעתי זה הבל.
 
איני מבין שני דברים. א. גם אם הוא עשוי מחומר שאינו בולע ואם כן אין בו סחיטה מדאורייתא, מכל מקום למה לא יהיה בו סחיטה משום דש מדרבנן כמו בסוחט שמן מתוך שיער כדכתב הב"י בסי' של,א, וכדכתב המגיד משנה ט,י, אף על פי שהשערות עצמן אינן בולעות.
הצפיפות של הסקוצ' היא לא כמו של השיער
ואפשר שלהכי אינו דש דרבנן שלא נחשב בלוע בתוכו
 
מי המציא את הדבר הזה שבחומר סינטטי אין מלבן? לדעתי זה הבל.
מכון צומת
 
סליחה שאני בא לשבור כמה אקסיומת.
אין לא דש ולא מלבן בפלסטיק. אז אם זה מפלסטיק אין דיון.
במקרה שזה מסינטטי, יש ביאור הלכה מפורש שאין מלבן בדבר שהוא לא בגד גידו"ק כגון ניילון וכדו'. ועוד שהכל פה בדרך של לכלוך ולא ליבון.
מצד סוחט, יכול להיות שאסור מדרבנן.
 
סליחה שאני בא לשבור כמה אקסיומת.
אין לא דש ולא מלבן בפלסטיק. אז אם זה מפלסטיק אין דיון.
במקרה שזה מסינטטי, יש ביאור הלכה מפורש שאין מלבן בדבר שהוא לא בגד גידו"ק כגון ניילון וכדו'. ועוד שהכל פה בדרך של לכלוך ולא ליבון.
מצד סוחט, יכול להיות שאסור מדרבנן.
זה לא דרך לכלוך כלל, שהרי הוא שוטפו ומנקהו כדי להשתמש בו שוב, וכוונתו בשעת השטיפה לנקות, ולא דמי למנגב ידיו במגבת שאין כוונתו לנקות המגבת. אלו דברים פשוטים.
איני מאמין שיש כזה ביאור הלכה. בכלל בזמן הביאור הלכה לא היו חומרים סינטטיים, וגם בעור יש ליבון אף על פי שאינו גידולי קרקע.
יש רק חילוק בין רך לקשה, שדבר קשה כגון כלי ורצפה אין בו כיבוס, כי זה לא מיקרי כיבוס אלא רחיצה.
אין שום סברא לחלק בין סינטטי או לא. כדי לשבור אקסיומות צריך ראיות.
 
נערך לאחרונה:
זה לא דרך לכלוך כלל, שהרי הוא שוטפו ומנקהו כדי להשתמש בו שוב, וכוונתו בשעת השטיפה לנקות, ולא דמי למנגב ידיו במגבת שאין כוונתו לנקות המגבת. אלו דברים פשוטים.
איני מאמין שיש כזה ביאור הלכה. בכלל בזמן הביאור הלכה לא היו חומרים סינטטיים, וגם בעור יש ליבון אף על פי שאינו גידולי קרקע.
יש רק חילוק בין רך לקשה, שדבר קשה כגון כלי ורצפה אין בו כיבוס, כי זה לא מיקרי כיבוס אלא רחיצה.
אין שום סברא לחלק בין סינטטי או לא. כדי לשבור אקסיומות צריך ראיות.
תודה רבה.
זה ודאי דרך לכלוך. כי הוא לא מנקה אותו אלא מלכלכך.
אשתדל למצוא את הביאור הלכה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון