סתם ויש - יש ויש | בית המדרש – דיונים תורניים | פורום אוצר התורה סתם ויש - יש ויש | בית המדרש – דיונים תורניים | פורום אוצר התורה
לא ממש יודע אם יש לזה מקור מפורש
אבל ראייה קטנה מהלכות נדה קצו סעיף ד
בְּכָל יוֹם מִז' יְמֵי הַסְפִירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת לְכַתְּחִלָּה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, (ו) אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת (טוּר בְּשֵׁם סה''ת וְעוֹד פּוֹסְקִים) ; וְאִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַשִּׁבְעָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת, לֹא שְׁנָא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַשִּׁבְעָה אוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אוֹ בְּאֶחָד מֵהָאֶמְצָעִים, מֵאַחַר שֶׁבָּדְקָה בַּיּוֹם שֶׁקֹּדֶם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאָה טְהוֹרָה, עָלוּ לָהּ. אֲבָל אִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַז', וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, אֵין לָהּ אֶלָּא יוֹם ח' בִּלְבַד וּמַשְׁלֶמֶת עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּבְדֹּק בְּיוֹם רִאשׁוֹן מֵהַשִּׁבְעָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאֵין לְהָקֵל.
יש מדקדקים מזה שהמחבר היה צריך להדגיש שאין להקל כהסתם אלא להחמיר כהי"א בזה הוא רוצה להוכיח שתמיד הוא רוצה לפסוק כהסתם
 
יש ויש האם ההלכה כיש בתרא? מקורות?
כלל מסור בידינו שבכל מקום שכותב מרן בשלחנו הטהור סברא ראשונה בשם יש אומרים וסברא שניה בשם ויש אומרים, הלכה כיש אומרים השני, ואף להקל לכתחלה. מקורות שו"ת יביע אומר חלק ג' חלק אורח חיים סימן כז אות ו, סימן לב אות ו, סימן לג דיבור המתחיל ומה שכתב, סימן לד אות ב'. חלק יא חלק אורח חיים סימן לז אות ג, חלק אבן העזר סימן צד. שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ דיבור המתחיל אולם, סימן סח דיבור המתחיל תשובה. טהרת הבית חלק א עמוד שעח, ובנדפס מחדש עמוד שצז. מאור ישראל חלק א עמוד פ. חזון עובדיה שבת חלק ה עמוד שמה. וחזון עובדיה חנוכה עמוד כא, ועמוד נ. וחזון עובדיה סוכות עמוד שסא. הליכות עולם חלק א עמוד סח. חלק ג עמוד רל. זה המקורות מספריו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, בכל המקורות אלו הוא ביאר דין זה בהרחבה עיין שם.
 
נערך לאחרונה:
כלל מסור בידינו שבכל מקום שכותב מרן בשלחנו הטהור סברא ראשונה בשם יש אומרים וסברא שניה בשם ויש אומרים, הלכה כיש אומרים השני, ואף להקל לכתחלה. מקורות שו"ת יביע אומר חלק ג' חלק אורח חיים סימן כז אות ו, סימן לב אות ו, סימן לג דיבור המתחיל ומה שכתב, סימן לד אות ב'. חלק יא חלק אורח חיים סימן לז אות ג, חלק אבן העזר סימן צד. שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ דיבור המתחיל אולם, סימן סח דיבור המתחיל תשובה. טהרת הבית חלק א עמוד שעח, ובנדפס מחדש עמוד שצז. מאור ישראל חלק א עמוד פ. חזון עובדיה שבת חלק ה עמוד שמה. וחזון עובדיה חנוכה עמוד כא, ועמוד נ. וחזון עובדיה סוכות עמוד שסא. הליכות עולם חלק א עמוד סח. חלק ג עמוד רל. זה המקורות מספריו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, בכל המקורות אלו הוא ביאר דין זה בהרחבה עיין שם.
דעת היביע אומר אינה מוסכמת כלל בין כל הפוסקים הספרדים
 
דעת היביע אומר אינה מוסכמת כלל בין כל הפוסקים הספרדים
תעיין בכל המקורות אלו, ותראה שהוא בעצמו הביא פוסקים ספרדים שיסכימו איתו, לכן אינך יכול לומר בין כל הפוסקים הספרדים, תביא מקורות למה שאתה אומר, כמו שאני הבאתי תביא, ולא סתם לזרוק מילים. תודה רבה
 
תעיין בכל המקורות אלו, ותראה שהוא בעצמו הביא פוסקים ספרדים שיסכימו איתו, לכן אינך יכול לומר בין כל הפוסקים הספרדים, תביא מקורות למה שאתה אומר, כמו שאני הבאתי תביא, ולא סתם לזרוק מילים. תודה רבה
הוא אשר אמרתי, חלקם מסכימים, וחלקם חולקים.
 
חולקים באופן גורף או במקרים בודדים?
לכאו' בהרבה מקומות, ולכל כלל יש יוצא מן הכלל
ועיין מ"ש האור לציון בכללי הפסיקה, ובקונטרס יראת ההוראה של הר' ניסן, ובספרי הרב יעקב הלל מדבר הרבה מענין זה
 
נא תביא מקורות מספריהם, שהם חולקים על מרן בעל היביע אומר? כמו שאני הבאתי מקורות
הם לא כתבו את זה להדיא, אבל זה מוכח ממלא מקומות בספריהם. ועיין מ''ש בספריו הרב יעקב הלל, ובהקדמה לאור לציון ח''ב
 

הודעות מומלצות

מאז ומתמיד הוא נחשב לטיפוס חריג בנוף...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון