ויצא עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

כותב המלבי"ם

נתקשו כלם בבאורו, וכי הי"ל להגיד שהוא בורח הלא אז לא יקרא בורח?

ומבאר זאת המלבי"ם, בהקדם הפסוקים הקודמים

וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כׇּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כׇּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃

יספר איך עשה יעקב בחכמה, שלא ירגיש שום אדם שהוא בורח שלא מדעת לבן ושלא יגלה שום אדם את אוזן לבן כי בורח הוא, וזה בארבעה פנים.
א] כי דרך הבורח שישלח תחלה את רכושו בהחבא ואח"כ יברח עם הנפשות לבדו, "והוא לקח את בניו ואת נשיו" תחלה ואח"כ "נהג את מקנהו",
ב] דרך הבורח לצאת בהחבא והוא "הרכיבן על הגמלים"
ג] דרך הבורח למכור צאנו ובהמותיו ולצרור הכסף בידו בצנעה שלא יודע לאיש, והוא "נהג את מקנהו", שהם הצאן, ו"את רכושו", כלי בית ומטלטלין, "מקנה קנינו", הם העבדים והגמלים שקנה מקנינו, ר"ל מהצאן.
ד] שאמר לכל בפרהסיא שהולך כדי "לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען". ועי"כ האמינו כלם שהולך מדעת לבן, אחר שהולך בפרהסיא, ועי"כ לא שלחו להודיע אל לבן.

ומסיים המלבי"ם

וע"י התחבולות האלה "גנב את לב לבן", על שע"י תחבולות האלה שלא נשמר משום אדם ועשה א"ע כהולך מדעת לבן ולא כבורח, עי"ז "לא נמצא" איש אחד "שיגיד ללבן כי בורח הוא", כי לא עלה על לב שום אדם שהוא בורח​

 

[בחקתיך אשתעשע]

עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא​

לחץ כדי לכווץ...

מתוך עלון 'עלים לתרופה':