- הודעות
- 4,589
- תודות
- 16,597
- נקודות
- 895
עבודת הקרבנות בבית המקדש
מה בפרשה:הדיבור עם משה | קרבן עולה | קרבנות מנחה | קרבן שלמים | קרבן חטאת כהן-המשיח | חטאת הציבור | חטאת נשיא | חטאת יחיד | קרבן עולה ויורד | אשם תלוי | אשם מעילות | אשם גזילות.
בפרשת ויקרא אנו מתחילים לעסוק בהלכות הקרבנות שהקריבו במקדש. דיני עבודת הקרבן משתנים בין קרבן חובה לקרבן נדבה, ובין קרבן מהבקר או מהצאן, עוף או מנחה, ובין עשיר לעני.
א. קריאת חיבה
כאשר דיבר השי"ת עם משה, הקדים לקרוא לו בקריאת חיבה, ונותן לו ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה. קול ה' יצא מבין הכרובים, והקול האדיר נשמע רק בתוך אהל מועד למשה.
ב. היחיד והשותפים
המתנדב להקריב קרבן 'עולה', יכול להביאו מהבקר או מהצאן או מהעוף, בין בקרבן יחיד ובין בשותפות עם אחרים. בכל קרבן יש כמה שלבים: א. סמיכה. ב. שחיטה. ג. קבלת הדם. ד. הולכת הדם. ה. זריקת הדם. ו. הקטרת האיברים על אש המזבח. מלבד השחיטה, כל העבודות כשרות רק בכהנים כשרים הלובשים בגדי כהונה.
ג. כאדם הראשון
בהמה פסולה להקרבה כאשר יש בה אחד מהחסרונות דלהלן: א. גזול. כמו שאדם הראשון לא הביא מהגזל. ב. חיה, שאינה בהמה. ג. רובע ונרבע. ד. נעבד. ה. מוקצה לעבודה זרה. ו. נוגחת. ז. טריפה. ח. נקיבה וטומטום ואנדרוגינוס לקרבן עולה. ט. בעלת מום. י. בהמה זקנה. יא. בהמה חולה. יב. בהמה מזוהמת.
ד. ניזון מגזל
המתנדב עולת העוף, מביא תור או בן-יונה, ואינו שוחטו בסכין, אלא הכהן מולקו בציפורן, והדם סוחט על קיר המזבח. טרם ההקטרה מסירים את המעיים, שלא להקטירם, לפי שהעוף ניזון מהגזל.
ה. קורט לבונה
יחיד יכול להקריב קרבן מנחה העשויה סולת חיטים עם שמן זית, ויוכל לבחור להביא אחד מחמשת הסוגים של מנחות: א. מנחת סולת. ב. מנחת מאפה תנור – חלות. ג. מנחת מאפה תנור – רקיקים. ד. מנחת מחבת. ה. מנחת מרחשת. ההבדל בין סוגי המנחות מתבטא באופן עשייתם, צורתם, ודרך אפייתם.
בחג הפסח מקריבים מנחת העומר הנעשית משְׂעוֹרִים לחים הקלויים ומיובשים וטחונים.
ו. הבטחה למים
כפי שהובטח למים מששת ימי בראשית שיקריבו מהם על המזבח, מצוה לתת מלח על כל קרבן. חל איסור להקטיר כל בצק חמץ ושאור, או מתיקות פרי, מלבד בקרבן שתי הלחם הנעשה חמץ, ובביכורים שיש בהם פירות מתוקים.
ז. כליות וכבד
הנודב להביא קרבן שלמים, יכול להביא זכר או נקבה, מהבקר או מהצאן. מקרבן השלמים מקטירים חלק מהחֵלֵבים והאברים, והשאר נאכל גם לישראלים.
אגב כך, מזכיר הכתוב איסור אכילת חֵלֶב ודם.
ח. כהן ונשיא
החוטא בשוגג בחטא שחייבים עליו במזיד עונש כרת, צריך להביא קרבן חטאת. ישנם כמה סוגי חטאות: א. 'כהן משיח', מביא פר בן שלש שנים, את דמו מזים על הפרוכת ועל מזבח הזהב, לאחר הקטרת החלבים והאברים, הבשר נשרף חוץ לשלש מחנות. ב. סנהדרין שטעו והתירו לעבור עבירה, והקהל עשו על פיהם, מקריבים פר כמו בכהן משיח. ג. נשיא שחטא, מביא שעיר זכר, ודמו על מזבח החיצון. ד. יחיד מביא עיזה או כבשה, ודמו על מזבח החיצון.
ט. עשיר ועני
ישנן שלש עבירות שקרבן החטאת שלהן תלוי במצב הכלכלי של החוטא, העשיר מביא בהמה, והעני מביא שני עופות לעולה ולחטאת, או קרבן מנחה. שלש העבירות הן: א. הנשבע לשקר שאינו יודע להעיד. ב. טמא שנכנס למקדש או אכל קודש. ג. העובר על שבועתו בשוגג.
י. אשם
קיימים כמה סוגי קרבן אשם: א. אשם תלוי – כאשר התעורר ספק אם חטא בשוגג באיסור כרת. ב. אשם מעילות - הנהנה בשוגג מהקדש. הוא גם משלם להקדש קרן וחומש. ג. אשם גזילות - הנשבע לשקר שאינו. גם הוא גם משלם קרן וחומש
תורה שבכתב
כאשר דיבר השי"ת עם משה, הקדים לקרוא לו בקריאת חיבה, ונותן לו ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה. קול ה' יצא מבין הכרובים, והקול האדיר נשמע רק בתוך אהל מועד למשה.
ב. היחיד והשותפים
המתנדב להקריב קרבן 'עולה', יכול להביאו מהבקר או מהצאן או מהעוף, בין בקרבן יחיד ובין בשותפות עם אחרים. בכל קרבן יש כמה שלבים: א. סמיכה. ב. שחיטה. ג. קבלת הדם. ד. הולכת הדם. ה. זריקת הדם. ו. הקטרת האיברים על אש המזבח. מלבד השחיטה, כל העבודות כשרות רק בכהנים כשרים הלובשים בגדי כהונה.
ג. כאדם הראשון
בהמה פסולה להקרבה כאשר יש בה אחד מהחסרונות דלהלן: א. גזול. כמו שאדם הראשון לא הביא מהגזל. ב. חיה, שאינה בהמה. ג. רובע ונרבע. ד. נעבד. ה. מוקצה לעבודה זרה. ו. נוגחת. ז. טריפה. ח. נקיבה וטומטום ואנדרוגינוס לקרבן עולה. ט. בעלת מום. י. בהמה זקנה. יא. בהמה חולה. יב. בהמה מזוהמת.
ד. ניזון מגזל
המתנדב עולת העוף, מביא תור או בן-יונה, ואינו שוחטו בסכין, אלא הכהן מולקו בציפורן, והדם סוחט על קיר המזבח. טרם ההקטרה מסירים את המעיים, שלא להקטירם, לפי שהעוף ניזון מהגזל.
ה. קורט לבונה
יחיד יכול להקריב קרבן מנחה העשויה סולת חיטים עם שמן זית, ויוכל לבחור להביא אחד מחמשת הסוגים של מנחות: א. מנחת סולת. ב. מנחת מאפה תנור – חלות. ג. מנחת מאפה תנור – רקיקים. ד. מנחת מחבת. ה. מנחת מרחשת. ההבדל בין סוגי המנחות מתבטא באופן עשייתם, צורתם, ודרך אפייתם.
בחג הפסח מקריבים מנחת העומר הנעשית משְׂעוֹרִים לחים הקלויים ומיובשים וטחונים.
ו. הבטחה למים
כפי שהובטח למים מששת ימי בראשית שיקריבו מהם על המזבח, מצוה לתת מלח על כל קרבן. חל איסור להקטיר כל בצק חמץ ושאור, או מתיקות פרי, מלבד בקרבן שתי הלחם הנעשה חמץ, ובביכורים שיש בהם פירות מתוקים.
ז. כליות וכבד
הנודב להביא קרבן שלמים, יכול להביא זכר או נקבה, מהבקר או מהצאן. מקרבן השלמים מקטירים חלק מהחֵלֵבים והאברים, והשאר נאכל גם לישראלים.
אגב כך, מזכיר הכתוב איסור אכילת חֵלֶב ודם.
ח. כהן ונשיא
החוטא בשוגג בחטא שחייבים עליו במזיד עונש כרת, צריך להביא קרבן חטאת. ישנם כמה סוגי חטאות: א. 'כהן משיח', מביא פר בן שלש שנים, את דמו מזים על הפרוכת ועל מזבח הזהב, לאחר הקטרת החלבים והאברים, הבשר נשרף חוץ לשלש מחנות. ב. סנהדרין שטעו והתירו לעבור עבירה, והקהל עשו על פיהם, מקריבים פר כמו בכהן משיח. ג. נשיא שחטא, מביא שעיר זכר, ודמו על מזבח החיצון. ד. יחיד מביא עיזה או כבשה, ודמו על מזבח החיצון.
ט. עשיר ועני
ישנן שלש עבירות שקרבן החטאת שלהן תלוי במצב הכלכלי של החוטא, העשיר מביא בהמה, והעני מביא שני עופות לעולה ולחטאת, או קרבן מנחה. שלש העבירות הן: א. הנשבע לשקר שאינו יודע להעיד. ב. טמא שנכנס למקדש או אכל קודש. ג. העובר על שבועתו בשוגג.
י. אשם
קיימים כמה סוגי קרבן אשם: א. אשם תלוי – כאשר התעורר ספק אם חטא בשוגג באיסור כרת. ב. אשם מעילות - הנהנה בשוגג מהקדש. הוא גם משלם להקדש קרן וחומש. ג. אשם גזילות - הנשבע לשקר שאינו. גם הוא גם משלם קרן וחומש
תורה שבכתב