בבא מציעא עד המסייע לפטור משבועה

[הבור רי"ק]

נת' בכמה ראשונים דהא דע"א פוטר משבועה הוא דווקא בשבועה דרבנן, וצ"ל בי' אמאי?

 

[אברך קלאסי]

בכל שבועה דרבנן או רק בשבועת היסת[אשמח למקור מדויק]

 

[א. ל.]

לענ"ד עד המסייע משנה את הדררא בהל' בי"ד ולא בהל' נאמנות ולכך י"ל שחיוב שבועה דרבנן אין הדררא כדררא שבחיוב שבועה דאו'.

 

[הבור רי"ק]

בכל שבועה דרבנן או רק בשבועת היסת[אשמח למקור מדויק]

לחץ כדי לכווץ...

בכל שבועה דרבנן יעו' שם בתור"פ, ב"מ ד' ב' ע"ב.

 

[אברך קלאסי]

רק להעיר שמצינו כעי''ז בדברי הראשונים בשבועות בר''פ כל הנשבעין שאף אם מיגו זהעזה לא פוטר משבועה מ''מ יפטור משבועה דבנן, ויל''ע אם שיכא לנידו''ד.

 

[אברך קלאסי]

ומ''מ לגוף הנידון בעד המסיע בשבועה דרבנן י''ל לכאורה דגם אם לא מהני תמיד מחמת דבעי שבועה ממש. מ''מ בשבועה דרבנן כבר הקילו שיעמיד בירור וסגי בבירור של עד המסיע[ור''ל דהנה חקרו האחרו' האם עד המסיע הוא עוקר סיבת השבועה או עומד תחת השבועה, דלא בעי להעמיד דיקא שבועה אלא אפ' בירור דע''א כבר יצא מחובת השבועה, וא''כ י''ל דבשבועה דרבנן לכו''ע סגי בבירור של עד המסיע, וצ'''ע בזה

 

[כורסייא יקירא]

נת' בכמה ראשונים דהא דע"א פוטר משבועה הוא דווקא בשבועה דרבנן, וצ"ל בי' אמאי?

לחץ כדי לכווץ...

תראה שם את המלחמות במקום (ריש ב"מ)
מביא שיטתו בטטו"ד.

 

[הבור רי"ק]

המלחמות מדבר בגוונא שיש שבועה דאו'.

 

[חקירה ישיבתית]

לשיטת הסוברים כך - תשובת הרשב''א בשם הבעל מאור וכן בחידושי הר''ן - כל הקולא היא בעצם השבועה כדרך שתיקנו שנאמנת החייה לומר תינוק זה שלה הוא וזה שלה הוא כך אפשר להקל בשבועה דרבנן ולתקן כדרך שתיקנו בחייה

 

[כורסייא יקירא]

המלחמות מדבר בגוונא שיש שבועה דאו'.

לחץ כדי לכווץ...

למען הדיוק, טרחתי, פתחתי, והעתקתי,

אמר הכותב הרב ר' יעקב ז"ל כך פי' בספר הישר דמאן דמכחש ליה סהדא מחייב שבועה דאורייתא ומאן דמסייעא ליה נוטל בלא שבועה וטעמיה משום דשבועה דמתני' משום חשדא היא דשלא יהא כל א' הולך ותוקף בטליתו של חבירו כדר"י והאי כיון דמסייע ליה עד אחד רגלים לדבר דלא משקר ואידך חשיד ואיהו לא חשיד זהו תורף הפי' ההוא

לחץ כדי לכווץ...

בהמשך הוא מביא

אבל בעה"מ ז"ל קלקל דבריו מפני ראיותיו שהביא מדסומכוס ומשמעתא דלקמן לפי שנראה מדבריו דאפילו שבועה דאורייתא כגון מודה במקצת או שבועת השומרים פוטר עד א'

לחץ כדי לכווץ...

כך שאין נידון, והמלחמות חולק עליו אח"כ

ומה שהזכיר בתחילה שבועה דאו' מסתמא הוא מתכוון כמו שאר הראשונים שלמדו עד המסייע מק"ו מעד רגיל(הרא"ש מביא בארוכה איזה מישהו -מהר"ם רוטנבורג או שאני טועה) אמנם הם איירי בדאו' לגמרי אבל זה חלק מהסוגיא שם, -להסביר דין ע"א האם טעמו משום דנראה כמשקר וכו' וממילא זה אמור להיות חלק מה'ולפי"ז יתבאר נמי' של לומדי הסוגיא

 

[הבור רי"ק]

למען הדיוק, טרחתי, פתחתי, והעתקתי,

בהמשך הוא מביא

כך שאין נידון, והמלחמות חולק עליו אח"כ

ומה שהזכיר בתחילה שבועה דאו' מסתמא הוא מתכוון כמו שאר הראשונים שלמדו עד המסייע מק"ו מעד רגיל(הרא"ש מביא בארוכה איזה מישהו -מהר"ם רוטנבורג או שאני טועה) אמנם הם איירי בדאו' לגמרי אבל זה חלק מהסוגיא שם, -להסביר דין ע"א האם טעמו משום דנראה כמשקר וכו' וממילא זה אמור להיות חלק מה'ולפי"ז יתבאר נמי' של לומדי הסוגיא

לחץ כדי לכווץ...

מסכים,
אך מ"מ אינו כדעת הראשונים דהוא אף בשאר שבועה דרבנן, אלא דווקא שבועה דמתני' דריש ב"מ.

 

[רפאל אליעזר]

נראה לענ"ד לבאר החילוק בין שבועה דאורייתא לבין השבועה דרבנן, שבאמת ע"א אין בכוחו כלל לפטור מן השבועה והסיבה שמחייב שבועה הוא מחמת זה שיכול לייצר דררא וע"כ יש סיבה שבי"ד יטילו עליו שבועה לברר הדבר אבל לפטור משבועה אחר שכבר נתחייב בזה אין לו כח בזה [וכמדומה שמוזכר כזאת סברא בדברי הגרעק"א בדע' הר"ן ריש ב"מ] וא"כ למדו הראש' האלו שזה הרמב"ן ועוד שהסיבה שע"א פוטר משבועה הוא שרבנן לא העמידו דבריהם במקום ע"א היינו שרבנן לא העמידו תקנתם במקום ע"א ולא הפשט שע"א היינו כעומד מול החיוב שבועה ומספק בירור כשבועה אלא זה סברא בעיקר התקנה שרבנן לא תיקנו דבריהם, וא"כ פשוט מאוד מדוע הוא אינו פוטר בשבועה דאו'..

 

[כורסייא יקירא]

מסכים,

לחץ כדי לכווץ...

תודה.

אך מ"מ אינו כדעת הראשונים דהוא אף בשאר שבועה דרבנן, אלא דווקא שבועה דמתני' דריש ב"מ.

לחץ כדי לכווץ...

אשמח אם מר יוכל לצטט לי את שאר הראשונים הללו -אין לי הספר הרלוונטי
בנוסף אין מצד ההכרח בזה שהרי"ף דיבר רק בשבועה של שניים אוחזין (אולי מוכרח מצד לשונו -שבועת המשנה אולי לא)

ואבאר כוונתי יותר בעזרו ית"ש -מה חילוק יכול להיות בין דאו' לדרבנן
הסוגיא שם פותחת עם סברת הרא"ש -דזהו ק"ו מחיוב לפטור
לת' שי' הראשונים החלוקים רגילים להסביר שעד א' עניינו לעורר ספק בממון ואין בלעורר ספק לצד השני כלום
(אולי כן זה לא ההפך מאולי לא)
כל זה ייתכן שנכון רק בשבועה דאו' דאמרי' הישבע או שלים,
אמנם בדרבנן ל"א כן ואפש"ל משום שאין השבועה מעיקרה של טענה אלא כנדבך חיצוני (סימן או סיבה וכו')
וא"כ כל תביעתו הישבע הוא משום שקיים דין בירור עליך וממילא כשיש בירור ההיפך יועיל
דאין כח העד לעורר ספק על הדין המקורי, אלא כנידון נפרד שבו אינו כספק
זה הנוסח של מיניה וביה

יש חשיבה נוספת והיא יותר חאפ והוא שבכל שבועה דאו' הרי הוא כקם לממון ולא לשבועה ובדרבנן ליכא
אם תהיה לך הסבלנות תוכל לפלפל בזה טובא
ואם תדו"ק תגלה את הסימביוזה המופלאה בין ב' התי' לכאו'