ויחי עד יעקב לא היה חולי (1 צופה)

[געגועים]

הקשו הראשונים (תוס' ב"ב טז:, מושב זקנים, ועוד) על אמרם ז"ל (ב"מ פז. ב"ר סה ט) עד יעקב לא היה חולי, והלא אמרו (ב"ב טז:) אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא.

ואפשר לתרץ עפימש"כ בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ"ב, מובא בגליון הש"ס ברכות נג. רש"י ד"ה מרפא) מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק היה עוטש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו בקש על זאת רחמים, ואמר לפניו, רבון כל העולמים אל תקח את נפשי ממני עד שאצוה את בני ובני ביתי, ונעתר לו, שנאמר ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ושמעו הדברים כל עמי הארץ ותמהו, שלא היה כמותו מיום שנבראו שמים וארץ, לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו "חיים", שנהפך המות הזה לאור, שנאמר (איוב מא י) עטישותיו תהל אור.

ובזה מתורץ כי החולי עד יעקב היה הצורך להתעטש, וכל מי שהרגיש הצורך הזה היה רץ לאברהם להתרפאות.​